Page 193 - ורד נועם סופי לאתר
P. 193
טומאת המת בספרות קומראן
המקורות מימי הבית .מתברר שחוסר העקיבות בדיניהם של המת עצמו ושל החי
שנטמא במת משותף גם להלכה הנשקפת מכתבי קומראן ומדיווחו של יוספוס.
שתי המערכות האלה ,אף שתפסו את המת עצמו כמקור הטומאה החמור ביותר,
הקלו מאוד בדינו של טמא מת .היחס החמור אל המת עצמו ,והדין השווה למת
ולמצורע ,המתועדים במשנת כלים ,עולים גם משני המקורות הקדומים הללו.
מגילת המקדש מזכירה בחדא מחתא את החובה לקבוע מקום קבורה נבדל
למתים ,ואת החובה להרחיק מן העיר את המצורעים‘ :כי אם מקומות תבדילו
בתוך ארצכמה אשר תהיו קוברים את מתיכמה בהמה בין ארבע ערים תתנו
מקום לקבור בהמה ובכול עיר ועיר תעשו מקומות למנוגעים בצרעת [527.']...
גם יוספוס מצהיר‘ :ואילו את המצורעים גירש לגמרי מן העיר ואסור להם לדור
עם מישהו יחד ואינם נבדלים במאומה ממת' 528.ועם זאת ,נטייה להקל מאוד
בדינו של טמא מת נשקפת גם היא ממערכות הלכתיות אלו .בדיוננו לעיל
נוכחנו לדעת שגם ההלכה הכתתית ,למרות נוקשותה וחומרתה לעומת הלכת
חז"ל ,הבחינה בין טמא מת לזב ומצורע הנזכרים עמו באותו פסוק .מגילת
המקדש אסרה על כל הטמאים טומאת שבעה (מצורע ,זב ,נידה ויולדת) את
הכניסה לכל הערים ,ואילו את טמא המת לבדו כללה עם טמאי טומאת ערב
הקלה והתירה את כניסתו לכל הערים ,חוץ מירושלים .כיוצא בזה מעיד יוספוס,
שטמא מת (ונידה) אינו מורחק מן העיר ,מה שאין כן זב ומצורע והמת עצמו529.
לפיכך נראה שלפנינו תשתית הלכתית עתיקה משותפת ,שהקלה במפגיע בדינו
של טמא מת ,אלא שקּולה זו התפרשה ויושמה לאחר זמן בדרכים שונות בקרב
חוגים שונים.
נראה שיסודה של שניות זו במקרא גופו .בפרק הראשון הערתי על חומרתה
המפליגה של טומאת מת בתורה ,אבל גם על מציאותן של קּולות מפתיעות
בכתוב :טמא המת אינו נדרש לרחוץ ביום הראשון של שבעת ימי טהרתו,
כמצורע; שלא כמו זב ,זבה ומצורע ,המביאים קרבן ביום השמיני לטהרתם,
טמא המת אינו מביא קרבן; ולאור במדבר יט ,בניגוד לציווי בבמדבר ה ,אף
אינו משולח מהמחנה .מילגרום סבור שהקלות אלה הן ביטוייה של רפורמה
מקיפה בטומאת המת ,שהונהגה כבר בתקופת המקרא .לשיטתו ,חקיקה חדשה
זו נועדה להכחיש את כוחה הדמוני של הגופה ,צמצמה את עצמת הטומאה
527מגילת המקדש מח( 15-12 :מהדורת קימרון ,עמ' ;70מהדורת ידין ,ב ,עמ' .)148-147
5 28קדמוניות ג( 264 ,תרגום שליט ,א ,עמ' .)100ראו להלן ,פרק ג.
529קדמוניות ג( 264 ,262 ,תרגום שליט ,א ,עמ' .)100-99ראו להלן ,פרק ג.
] [ 183
