Page 198 - ורד נועם סופי לאתר
P. 198
פרק ב
קשה להסביר מהפכה זו בדיני טומאת המת על רקע שיאה של תקופת
התנאים ,שהרי הבית כבר חרב ,הגישה לירושלים נחסמה והמאבק הכיתתי שכך.
מדוע יבקש מישהו בתקופה זו להתיר כניסת מתים להר הבית החרב? לעומת
זאת ,ניתן להציע שני הסברים דווקא על רקע ימי הבית השני .האחד הוא הסברו
של מנחם קיסטר ,אשר נזכר לעיל ,באשר למציאותם של מתים וטמאי מתים
במהלכם של קרבות עקובים מדם שהתחוללו בימי הבית השני בהר הבית544.
ההסבר השני ,והוא הנראה לי יותר ,קושר את טיבו המתריס של ההיתר עם
הפולמוס ההלכתי בימי הבית .דומה שתחילה חלקו הפרושים עם מתנגדיהם
בדינו של טמא מת ,מכוח המחלוקת הכללית בהגדרת טיבו של ‘מחנה' ו'חוצה
למחנה' ,כעולה מממ"ת .אלה הגדירו את הקודש כירושלים ,ואלה הגדירוהו
כתחום מוגדר בתוכה .עמדת הפרושים בעניין זה אף חרגה משיטתם הכללית
בצמצום הגדרתו של ה'מחנה' המקראי ,שכן התירו כניסתו של טמא מת להר
הבית ולא לירושלים בלבד ,שלא כפשט המקראות .במשך הזמן הוליד ויכוח זה
החרפה משמעותית בעמדתם של חכמים ,עד שהחילו את הקולה ,דרך התרסה,
לא על טמא המת בלבד ,אלא אפילו על המת עצמו ,הציבוהו בדרגת טומאה
נמוכה מזו של הטומאה הקלה ביותר ,טומאת בעל קרי ,והתירו הכנסתו להר
הבית ממש.
שחזור זה נתקל בקושי כשאנו בוחנים את היחס בין המקורות התנאיים.
רשימת עשר הקדושות במשנת כלים ,וכן מקבילתה החלקית משם ר' מנחם
בר' יוסי בתוספתא כלים 545נקטו חומרה בדיני שילוח המת מערי חומה
ומירושלים כולה כאילו לא הכירו עדיין את ההיתר להכניס מתים להר הבית.
היתר זה מתנסח לראשונה בתוספתא כלים .מכאן ,לכאורה ,שהוא מאוחר
מהרשימה שבמשנה ומאוחר לר' מנחם בר' יוסי .עריכה ראשונה של מסכת
כלים יוחסה כבר בתקופת הראשונים ,ואחר כך במחקר ,למשנת ר' יוסי,
מתלמידי ר' עקיבא 546.האם נובע מכאן שההיתר להכניס מתים להר הבית הוא
יליד הדורות האחרונים לתנאים? נראה לי שאין הכרח במסקנה זו ,שכן אין
ראיה מתאריך העריכה של מסכת כלים לתאריך חיבורן הראשון של הרשימות
שבראש המסכת .לדעת אפשטיין ,מסכת כלים מכילה גם ‘כמה שרידים ישנים
5 44ראו לעיל ,ה.4
5 45שם.
546אפשטיין ,תנאים ,עמ' ;462-461 ,128-127הנ"ל ,המשנה ,עמ' .739
] [ 188
