Page 194 - ורד נועם סופי לאתר
P. 194
פרק ב
שלה והפכה אותה מן החמורה שבין הטומאות החמורות — לפחותה שבהן530.
אפשר שההלכה הראשונית ילידת הבית השני ,זו שקדמה למחלוקת
הכתות ,המשיכה מגמה זו והוסיפה להקל בדינו של טמא המת .בעקבות הנימה
המתונה של במדבר יט ,לא נאסר טמא מת להיכנס אלא אל הקודש ,להבדיל
מהטמאים החמורים האחרים 531.לשיטת הכת (ובדומה לכך בהלכה המובאת
אצל יוספוס) ,משמעותה של הלכה זו היא היתר כניסה של טמא המת לערי
ישראל בלבד ,בעוד ירושלים כולה אסורה לו .ואולם לשיטת חז"ל ,שצמצמה
מאוד את כל מדרג התחומים האסור לטמאים ,הצטמצם איסור הכניסה של
טמא מת אל המקדש בלבד .עם זה ,לא ברור מדוע נזקקו חז"ל למהלך קיצוני
כל כך .הסברתי מדוע הכריעה ההלכה הקדומה ,בעקבות המקרא עצמו,
ששילוחו של טמא מת קל משילוחו של מצורע (לשיטת חכמים — מירושלים
כולה) .אבל לאור החלוקה המשולשת של חז"ל את תחומי השילוח (ירושלים,
הר הבית ,מקדש) עדיין נותרה בידיהם האפשרות התאורטית להשוות את
שילוחו של טמא מת לשילוחיהם של נושאי הטומאות הגניטליות :זבים וזבות,
נדות ויולדות ,ולאסור על כל אלה את הכניסה להר הבית .מה ראו חכמים
להפוך את כל מדרג הטומאות על פיו ולהקל בטמא המת מכל הטומאות,
עד שלבסוף הקלו בו אפילו יותר מטמא קרי הקל? מדוע התירו את כניסתו
למרחב המקודש?
דומה שהתשובה טמונה ברובד ההלכתי המיוצג במגילת המקדש .כפי
שראינו ,מגילת המקדש לא הכירה אלא שתי דרגות טומאה :קלה וחמורה,
ושני מרחבי שילוח‘ :עיר המקדש' וכל הערים .היא חילקה את כל הטמאים בין
שתי הדרגות :טומאות ערב הקלות 532משולחות מעיר המקדש מכאן ,טומאות
שבעה החמורות משולחות מכל הערים מכאן .לפיכך ,משעה שהוציאה את
טמא המת מכלל המשולחים מ'עריכמה' ,הוכרחה לכלול אותו עם טומאות ערב
הקלות ,ולהפוך אותו לקל מכל הטומאות החמורות גם יחד — זב ומצורע ,נידה
ויולדת .מערכת מונחים זו קדמה כנראה לרפורמות של חז"ל (החלוקה לשלושה
מרחבים ,ההבחנה בין מצורעים וזבים ,הצמצום של התחומים המחייבים שילוח
אל תוך ירושלים) ולפיכך שרדה ושוקעה גם בעולמם ,והותאמה לשינויים
530ראו לעיל ,פרק א ,ד והספרות שם.
531ראו גם בירנבוים ,טהרת הגוף ,עמ' 248והערה .104
532אשר לפי ההלכה הכתתית הוחמר דינן להליך טהרה של שלושה ימים לפני כניסה לעיר
המקדש ,ראו מגילת המקדש מה ,9-8 :עמ' .12-11
] [ 184
