Page 190 - ורד נועם סופי לאתר

‫פרק ב‬

‫דרגות ‪ 8-4‬עוסקות בזב‪ ,‬בזבה ובנידה ובטומאות הבאות מכוחם‪ .‬דרגה‬
‫‪ 9‬עניינה במצורע‪ ,‬ודרגות ‪ 10‬ו–‪ 11‬עניינן בטומאת מת‪ .‬שיאה של הרשימה‬
‫בהצהרה שבסופה‪‘ :‬חמור מכולם המת‪ ,‬שהוא מטמא באהל‪ ,‬מה שאין כלם‬
‫מיטמין'‪ .‬מכאן שהמת חמור בעליל מזב ומצורע‪ ,‬ואפילו עצם כשעורה מן המת‬

‫(‪ )10‬חמורה משני אלה‪516.‬‬
‫ב‪‘ .‬עשר טמאות פורשות מן האדם' (כלים א ה) — הרשימה השנייה בכלים‬
‫פרק א מונה עשר טומאות שמקורן בגוף‪ ,‬מן הקל אל הכבד‪ 517.‬אף כאן אנו‬
‫מוצאים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בסדר עולה‪ ,‬זב שראה שתי ראיות‪ ,‬זב שראה שלוש ראיות‪,‬‬
‫מצורע מוסגר‪ ,‬מצורע מוחלט‪ ,‬אבר שפרש מן החי ש'אין עליו בשר כראוי'‪,‬‬
‫ואבר שפרש ש'יש עליו בשר כראוי'‪ .‬ברשימה זו אין מקום לטומאת מת‪,‬‬
‫שהרי מדובר בטומאות הפורשות מן האדם החי‪ 518.‬ואולם המקבילה הקרובה‬
‫ביותר לטומאת מת הנוהגת באדם חי הוא אבר מן החי‪ ,‬שטומאתו נזכרת תמיד‬
‫במסגרת הדיון בטומאת המת‪ 519.‬אף כאן בולט שמבין הטומאות הפורשות מן‬
‫הגוף‪ ,‬הטומאה המקבילה לטומאת המת היא החמורה ביותר‪ ,‬וחומרתה גדולה‬

‫מזו של הזב והמצורע‪.‬‬
‫מן הפרק במשנת כלים עולה אפוא תמונה אחידה‪ .‬המת והטומאה כיוצא‬
‫בו (אבר מן החי) הם החמורים ביותר ברשימות הטומאה בהיותם מטמאים‬
‫באהל‪ .‬ברשימת ‘עשר הקדושות' באותו הפרק ניכרת אותה השקפה‪ .‬המת ועמו‬
‫המצורע‪ ,‬הנמנה דרגה אחת תחתיו בשתי רשימות הטמאים בפרק‪ 520,‬משולחים‬

‫‪ 516‬ההלכה התנאית ייחסה חומרה קרובה לטומאת המת גם למצורע‪ ,‬ה'מטמא בביאה'‪ ,‬כלומר‬
‫מטמא בכניסתו לבית את הנמצאים שם‪ .‬אבל מאפיין זה של המצורע אינו מתפרש כלל‬
‫בכתוב‪ ,‬וגם לפי שיטת חז"ל חומרתו פחותה מטומאת אהל של מת‪ ,‬כלשון המשנה‪:‬‬
‫'למעלה מן הזבה מצורע שהוא מטמא בביאה‪ ,‬למעלה מן המצורע עצם כשעורה [‪,]...‬‬
‫חמור מכולם המת שהוא מטמא באהל‪ ,‬מה שאין כולם מיטמין'‪ .‬על ההבדל בין ‘מטמא‬

‫בביאה' ל'מטמא באהל' עיינו במפרשים על המשנה‪.‬‬
‫‪ 517‬ברשימה זו יש שימוש בשני סוגים של קריטריונים לדרוג הטומאות‪ :‬עצמת הטומאה‬
‫שגורם הטמא‪ ,‬וגם טיבם של טקסי ההיטהרות הנדרשים ממנו כדי לשוב לטהרתו (חמור‬
‫הזב הצריך ביאת מים חיים מן הטמאים הזוקקים טבילה בלבד‪ ,‬חמור הזב שראה שלוש‬

‫ראיות ומחויב בקרבן מן הזב שראה שתים ופטור מקרבן)‪.‬‬
‫‪ 518‬אבל ראו הפניתו של אפשטיין לתוספתא‪ ,‬שם משלב ר' נתן טמא מת ברשימה‪ .‬אפשטיין‪,‬‬

‫תנאים‪ ,‬עמ' ‪.471‬‬
‫‪ 519‬ראו למשל אהלות ב א; שם ג; שם ה (עמ' ‪ ,)20 ,18-17 ,14-13‬והרבה כיוצא בזה‪ .‬ראו גם‬

‫לעיל‪ ,‬ג‪.1‬‬
‫‪ 520‬במשנה‪ ,‬כלים א ד נמנו מצורע ולמעלה ממנו עצם כשעורה מן המת ומת עצמו; במשנה ה‬

‫] ‪[ 180‬‬