Page 186 - ורד נועם סופי לאתר
P. 186
פרק ב
ה ב ממושב ישראל (‘עריכמה') ,ואף צירפה לרשימה זו את הנידות ואת
היולדות 498.ואילו חכמים חילקו בין המצורע לבין הזב וחבריו ,והחילו עליהם
דינים נבדלים .בסעיף הבא ייבחן ביתר פירוט דירוג הטמאים אצל חז"ל.
ה 5טמאים לנפש בהשוואה לטמאים אחרים בהלכה התנאית
ה I5השלב הראשון :התמורה בדינו של טמא מת
ראינו לעיל שלשיטת חז"ל חלה חובת השילוח של טמאי מתים על ‘מחנה
אחת' '/מחנה שכינה' ,כלומר המקדש בלבד .לפי זה כניסה של טמאי מתים
מותרת לשיטת חז"ל בתחום המכונה ‘מחנה לויה' ,הלוא הוא הר הבית עצמו!
ואמנם כך משמיעה במפורש המשנה בכלים ,ברשימת ‘עשר קדושות' .רשימה זו
מפרטת את ייחודם של תחומים קונצנטריים המקודשים זה מזה ,מארץ–ישראל
כולה ועד קודש הקודשים .בתוכן נמנות שלוש דרגות השילוח של שלושת
הטמאים הנזכרים בבמדבר ה ב :זב ,מצורע וטמא לנפש‘ .עיירות מוקפות חומה
מקודשות 499ממנה [מארץ–ישראל] שמשלחין מתוכן מצורעין 500ומסבבין לתוכן
מת עד שירצו .יצא ,אין מחזירין אותו 501.לפנים מן החומה מקודש מהן []...
הר הבית מקודש ממנו ,שאין זבים וזבות נידות ויולדות ניכנסים לשם .החיל
מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת ניכנסין לשם'502.
המצורע והמת עצמו משולחים מן המרחב הגדול ביותר — ‘ערי חומה'.
מהמשך המשנה‘ :לפנים מן החומה מקודש מהן' ,משתמע שהמת ,שנאסר
בהחזרה אל תוך הערים המוקפות ,נאסר גם בכניסה אל לפנים מחומת ירושלים
ובהשהיה בתוכה .ואמנם כך משתמע מן ההלכה דלהלן ,האוסרת את השהייתו
של המת המצוי כבר בירושלים בתוך העיר‘ :אין מולינין בה את המת ואין
498גם בפי חז"ל באים כאחד 'זבים וזבות ,נידות ויולדות' .ראו משנה ,כלים א ח; תוספתא,
פסחא ח ט (עמ' ;)186ספרא חובה ,פרק יב ,ח (מהדורת פינקלשטיין ,עמ' ,)176ועוד.
499בכתב יד קויפמן הו"ו תלויה מעל השורה.
5 00לעניין שילוחם של מצורעים מערי חומה השוו לשון הספרי זוטא (וראו להלן)' :דבר אל
בני ישראל [וישלחו מן המחנה כל צרוע] ,לרבות ערי חומה' (ספרי זוטא ה ,ב ,עמ' .)229
נראה שהדרשה דורשת מהלשון 'בני ישראל' שהמדובר בשילוח ממחנה ישראל.
501השוו תוספתא ,כלים בבא קמא א יד (עמ' ,)570שם נמסרת הלכה זו בשם ר' מנחם
בר' יוסי.
5 02משנה ,כלים א ז-ח .נוסח שונה של משניות אלה בספרי זוטא ה ,ב ,עמ' .228על תפיסה
מקבילה של 'שבע קדושות' אצל יוספוס ראו נחמן ,ההלכה ,עמ' .232-228
] [ 176
