Page 187 - ורד נועם סופי לאתר
P. 187
טומאת המת בספרות קומראן
מעמידין בתוכה עצמות אדם' 503.בדרגת טומאה פחותה מן המת והמצורע
עומד הזב .זבים וזבות ,נידות ויולדות משולחים מהר הבית; ואילו טמא מת
הוא הטמא החמור היחיד המותר בכניסה להר הבית עד תחילת התחום המוגדר
כגבול המקדש .דירוג זה מתאים לדירוג העקרוני העולה מכל המקורות שהובאו
בסעיף הקודם :המצורע הוא החמור ביותר ,הזב (ועמו הזבה ,הנידה והיולדת)
שני לו ,וטמא מת קל משניהם504.
אלא שברשימה שבמשנת כלים אנו מוצאים שני היבטים חדשים( :א) נזכר
כאן גם המת עצמו בצוותא עם המצורע בדירוג החמור ביותר; (ב) מרחב השילוח
המרבי מתרחב מירושלים שלפנים מן החומה אל שטחן של ערים נוספות — ‘ערי
חומה' .בהגדרה זו פגשנו גם לעיל ,בדרשת הספרא שצוטטה בסעיף הקודם.
בהמשך נשוב ונעסוק בשני ההיבטים האלה .לפי שעה נתמקד בסולם הטומאות,
שטמא מת מוצב בו בדרגה הנמוכה ביותר בין כל טמאי שבעה ,כלשון הברייתא
בפסחים‘ :מצורע חמור מזב וזב חמור מטמא מת' 505.כך מניח גם מדרש ההלכה
על במדבר ה ב ,המצוטט באותה סוגיה ]...[‘ :טמאי מתים משתלחין ,זבים
לא כל שכן ,אלא מה ת'ל זב [ ,]...זבין משתלחין ,מצורעין לא כל שכן ,אלא
מה ת'ל מצורע [ 506.']...הסוגיה מקשה על סולם הטומאה הזה‘ :מאי חומריה
דזב מטמא נפש ,שכן טומאה יוצא עליו מגופו .אלא אדרבה ,טמא נפש חמור,
שכן טעון הזאה שלישי ושביעי!' 507.היגד דיאלקטי זה אכן מקפל בתוכו את
5 03תוספתא ,נגעים ו ב (עמ' .)625על פירוש 'אין מעמידים עצמות' כאיסור על הולכה של
המת ברחבי העיר ראו ליברמן ,תו"ר ,ג ,עמ' .191-190מעניין לגלות שהרמב"ם קישר בין
משנת 'עשר קדושות' לבין הדין של איסור הלנת מת בירושלים ,והציגו כמאפיין נוסף של
קדושת ירושלים במדרג הקדושות (הלכות בית הבחירה ז יד) .ראו דיונו של ליכטנשטיין,
עשר קדושות ,עמ' .36
5 04ראו גם ספרי במדבר א ,עמ' ,2המנמק את מדרג השילוחים של הטמאים במשנת כלים:
'אף כל שהוחמרה טומאתו וחמור שילוחו משילוח חב[י]רו .מיכן מנו חכמ[ים] למחיצות :כל
שהזב מטמא מצורע מטמא ,חמור מצורע שמטמא בביאה .כל שטמי מת מטמא זב מטמא,
חמור הזב שהוא מטמא תחת אבן מסמא [ .']...על גרסה אחרת במדרש זה ,ראו בהערות
להלן.
505בבלי ,פסחים סח ע"א .כך בכל עדי הנוסח ,להוציא כתב יד מינכן ,6הגורס' :וזב חמור
מטמא שרץ' .ראו להלן ,הערה .510
506בבלי ,פסחים סז ע"א ,על פי כתב יד תימני ,ניו יורק ,אנלאו .271ראו גם דרשת ריש לקיש
שם ,סו ע"ב.
5 07שם.
] [ 177
