Page 183 - ורד נועם סופי לאתר
P. 183

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫משמעם של המונחים מחנה ישראל‪ ,‬מחנה לויה ומחנה שכינה‪ ,‬בתרגום‬
‫מן התפאורה המדברית שבמקרא אל המציאות הירושלמית‪ ,‬מוגדר בתוספתא‪:‬‬
‫‘וכשם שהיו במדבר שלש מחנות‪ :‬מחנה שכינה‪ ,‬מחנה לויה‪ ,‬מחנה ישראל‪ ,‬כך‬
‫היו בירשלם‪ :‬מפתח ירושלם ועד פתח הר הבית — מחנה ישראל‪ ,‬מפתח הר‬
‫הבית ועד שערי ניקנור — מחנה לויה‪ ,‬משערי נקנר ולפנים — מחנה שכינה'‪485.‬‬
‫‘מילון מונחים' תנאי זה מסגיר את עומק המהפכה של חז"ל‪ ,‬כמו גם את‬
‫התחכום שבו הסוו אותה‪ .‬הכינויים ‘מחנה שכינה'‪‘ ,‬מחנה לויה' ו'מחנה ישראל'‬
‫יוצרים אשליה של מקור מקראי מוצק להבחנה החז"לית בין ירושלים‪ ,‬הר הבית‬
‫והמקדש לעניין שילוח טמאים‪ .‬אבל לאמתו של דבר‪ ,‬המונחים הללו מתארים‬
‫את חנייתם של ישראל במדבר‪ 486,‬ואין להם כל נגיעה לדיני שילוח טמאים‪.‬‬
‫לא מצאנו בתורה מעולם טמא המשתלח במפורש דווקא ממחנה לויה ומותר‬
‫במחנה ישראל‪ ,‬או טמא המשתלח מהמקדש ומותר במפורש במחנה לויה‪ .‬מקום‬
‫חנייתם של הלויים אינו נזכר כלל בהקשר של שילוח הטמאים‪ .‬שילוח הטמאים‬
‫בתורה מתייחס תמיד אך ורק לשני מרחבים‪ :‬הרחקה מ'משכן'‪‘ ,‬מקדש' או‬
‫‘קדש' והנלווה עליהם‪ ,‬כגון קרבנות;‪ 487‬והרחקה ‘מן המחנה'‪ ,‬או ‘אל מחוץ‬
‫למחנה'‪ 488‬שמשמעה‪ ,‬על פי הפשט‪ ,‬הוצאה ממושב בני ישראל בכלל‪ 489.‬אליבא‬
‫דאמת‪ ,‬ההבחנה ההלכתית בין המקדש להר הבית בהקשר של שילוח הטמאים‬

                              ‫היא חידוש ַתנאי גמור‪ ,‬שאין לו כל יסוד בכתוב‪.‬‬
‫המהפכה האחרת היא זיהויו של מחנה ישראל המדברי עם ירושלים‪.‬‬
‫משמעותו של זיהוי זה היא‪ ,‬שיישובי ישראל בכללם אינם נכללים בקטגוריה‬
‫המקראית של מחנה ישראל שבמדבר‪ ,‬ואינם מחייבים כל שילוח‪ ,‬אפילו לא של‬

                ‫‪ 4	 85‬תוספתא‪ ,‬כלים בבא קמא א יב (עמ' ‪ .)570‬השוו ספרי במדבר א (עמ' ‪.)4‬‬
‫‪ 	486‬במדבר א נג; שם ג כג‪ ,‬כט‪ ,‬לה‪ .‬כל המקורות הנידונים כאן מלמדים על תוקפה של תמונת‬
‫ה'מחנה' המדברי בתודעת חז"ל‪ ,‬שלא כשיטתו של הנשקה‪ ,‬קדושת ירושלים‪ ,‬שביקש‬
‫להמעיט בה והדגיש את הסתמכותם של חז"ל על המערכת של ספר דברים דווקא‪ .‬ראו‬

                              ‫ביקורת דומה אצל בירנבוים‪ ,‬מעמדה ההלכתי‪ ,‬עמ' ‪.14-13‬‬
‫‪ 4	 87‬להרחקה מן המשכן והמקדש ראו ויקרא יב ד; במדבר יט יג‪ ,‬כ; להרחקת טומאה מקודשים‬

                  ‫ראו ויקרא ז יט‪-‬כא; י יט (השוו דברים כו יד); כב א‪-‬ז; במדבר ט ו‪-‬יג‪.‬‬
‫‪ 4	 88‬ראו ויקרא י ד‪-‬ה; יג מו; יד ג; במדבר ה ב‪-‬ד; לא יט‪ .‬לא כללתי כאן את הפסוקים העוסקים‬
‫במובהק במחנה מלחמה (דברים כג יא‪ ,‬יג‪-‬יד)‪ ,‬וכן את הפסוקים שעניינם בשרפת חטאות‪,‬‬

      ‫הוצאת דשן הקרבנות‪ ,‬שרפת פרה אדומה וכיוצא בהם‪ ,‬השייכים לקטגוריה נבדלת‪.‬‬
‫‪ 	489‬מאלף לעניין זה הוא הכתוב המונה במפורש את שני המרחבים‪ ,‬שהמת מוצא אל מחוץ‬

          ‫לשניהם‪ִ ' :‬ק ְרבּו ׂ ְשאּו ֶאת ֲא ֵחי ֶכם ֵמ ֵאת ּ ְפנֵי ַהּ ֹק ֶדׁש ֶאל ִמחּוץ ַלּ ַמ ֲחנֶה' (ויקרא י ד)‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 173‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188