Page 180 - ורד נועם סופי לאתר
P. 180

‫פרק ב‬

‫המילה ‘מחנה' בפסוקים (ראו במדבר ה ב‪-‬ד) ִאפשרה פירושים שונים של המילה‬
‫הזאת‪ .‬דרשה כזאת‪ ,‬המאתרת ‘מחנות' שונים בפסוקים האלה‪ ,‬מוכרת מן ההלכה‬

                                            ‫התנאית‪ ,‬כפי שנראה בסעיף הבא‪.‬‬
‫אנסה לשחזר את התהליך הפרשני העומד ביסוד ההלכה הקומראנית‪.‬‬
‫הכתוב מזכיר הרחקות של טמאים שונים מן הקודש והמקדש‪ ,‬מזה (כגון ויקרא‬
‫יב ג; ראו גם במדבר יט יג‪ ,‬כ) ומן ה'מחנה'‪ ,‬מזה (כגון ויקרא יג מו; במדבר‬
‫ה ב‪-‬ד)‪ .‬הכת הקבילה אל הקודש המקראי את ‘עיר המקדש'‪ ,‬הלוא היא עיר‬
‫האלוהים‪ ,‬ואל מחנה ישראל המקראי את ‘עריכמה'‪ ,‬כלומר מגורי אדם‪ ,‬מקום‬
‫החולין‪ .‬תפיסה מרחבית זו מקבילה במדויק לתפיסת הזמן של הכת‪ ,‬שעל פיה‬
‫חּו ַלק גם הזמן באופן בהיר ודיכוטומי לשני תחומים‪ :‬זמנו של אדם‪ ,‬שהוא‬
‫זמן החולין המותר ב'חפצך' (ראו ישעיה נח יג); כנגד שבת ומועד‪ ,‬זמנו של‬
‫האל‪ ,‬המוקדשים ל'דברי קודש לברך את אל'‪ ,‬ואשר נאסרו בקפדנות בכל דיבור‬

                                                        ‫ומחשבה של חולין‪471.‬‬
‫הכתוב בבמדבר ה ב כולל כאחד שלושה טמאים‪ :‬זב‪ ,‬מצורע וטמא לנפש‪,‬‬
‫ומצווה על שילוחם ממרחב החולין‪ .‬אחד מן הטמאים הללו — המצורע —‬
‫מצווה במודגש בשילוח ממחנה ישראל גם במקום אחר (ויקרא יג מו ועוד)‪,‬‬
‫אולם חברו — הטמא לנפש — על פי פרשה אחרת דווקא אינו מחויב ביציאה‬
‫מהמחנה (במדבר יט)‪ .‬אשר לטמא השלישי — הזב — אין התורה מוסיפה במקום‬
‫אחר דבר בנוגע לשילוחו‪ .‬לפיכך הסיקה הכת שהמצורע והזב‪ ,‬ועמם הטמאים‬
‫האחרים הנזכרים בסמוך להם בספר ויקרא — נידות ויולדות — אכן ישולחו‬
‫גם ממרחב החולין‪ ,‬שהוא לשיטתה כל הערים‪ 472.‬ואילו את טמא המת פטרה‬
‫מחובה זו‪ ,‬לאור במדבר יט‪ ,‬והרחיקה אותו רק מן הקודש‪ ,‬שהוא לשיטתה‬
‫ירושלים כולה‪ .‬נראה שהמילה החוזרת ‘מחנה'‪ ,‬המתייחסת לשלושת הטמאים‬

      ‫הללו בפסוקי במדבר ה‪ ,‬נתפרשה בפנים שונים בהתאם להיקשים הללו‪.‬‬

‫‪ 	471‬ראו למשל ברית דמשק י‪ ,19-17 :‬וקטעים נוספים מקומראן‪ .‬לפירוט ראו נעם וקימרון‪,‬‬
‫דיני שבת‪ ,‬עמ' ‪ ;516‬נעם‪ ,‬בית שמאי‪ ,‬עמ' ‪ .65-64‬תפיסה זו משותפת גם להלכה הפרושית‬
‫הקדומה‪ ,‬ושרידיה מצויים בהלכה המאוחרת‪ .‬ראו המאמרים הנ"ל‪ ,‬וראו ההבחנה בין 'לה''‬
‫ו'לכם' במדרש התנאי המצוטט בתלמוד‪ ,‬בבלי‪ ,‬פסחים סח ע"ב; ביצה טו ע"ב; וההבחנה‬
‫הבבלית בין 'חפציך' ל'חפצי שמים'‪ ,‬בבלי‪ ,‬שבת קיג ע"א; קיד ע"א; קנ ע"א‪ .‬ראו גם אלון‪,‬‬

                    ‫בר נבא‪ ,‬עמ' ‪ ;307-306‬גילת‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪ ;258-255‬קימרון‪ ,‬יתערב‪.‬‬
‫‪ 	472‬המפליא הוא‪ ,‬שגם לגבי היולדת משתמע מפרשה אחרת שאינה משולחת אלא מן הקודש‬

                             ‫(ויקרא יב ג)‪ ,‬ובכל זאת נכללה בין המשולחים מכל הערים‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 170‬‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185