Page 181 - ורד נועם סופי לאתר
P. 181

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

                                  ‫ה‪ 4‬הרחקת טמאי מתים בהלכה התנאית‬
‫הפסוק המצווה על שילוח טמאי מתים מן המחנה בבמדבר ה נתפרש אצל‬
‫חז"ל בשילוח מן המקדש בלבד‪"' 473:‬צו את בני ישראל וישלחו‪( "...‬במדבר ה‬
‫ב) — הרי זו אזהרה לטמאים שלא יכנסו למקדש בטומאה'‪ 474.‬וכן בספרי זוטא‪:‬‬
‫'"וכל טמא" (שם) — לרבות שאר כל המיטמאין שיראו קודם לרגל'‪ 475.‬אף כאן‬
‫מתפרש הפסוק בטמאים ש'יראו'‪ ,‬כלומר בעולים למקדש‪ ,‬גם אם לפני הרגל‪.‬‬
‫אבל על הזב והמצורע שבפסוק זה הוחל דין חמור יותר‪ ,‬וה'מחנה' ממנו שולח‬
‫כל אחד מהם נתפרש פירוש רחב יותר מחברו‪ .‬המדרש מבחין בין שילוחים‬
‫נבדלים של שלושת סוגי הטמאים הנזכרים בפסוק (זב‪ ,‬מצורע‪ ,‬טמא מת)‪ ,‬מתוך‬
‫רצף הייררכי של תחומים מקודשים‪ .‬כל שחמורה טומאתו חמור שילוחו‪ ,‬והוא‬
‫משתלח גם מתחום שקדושתו פחותה‪ .‬עיקרון זה‪ ,‬המפורט במשנה‪ 476,‬מכונה‬
‫כאן ‘מחיצות'‪"‘ .‬וישלחו מן המחנה" (במדבר ה ב)‪ ,‬במחנה שכינה‪ .‬או שומע‬
‫אני ממחנה לויה? ת"ל‪" :‬אל מחוץ למחנה תשלחום" (שם ג)‪ ]...[ .‬ר' או[מר] אין‬
‫צריך‪ ,‬קל וחומר הוא [‪ ]...‬אם כן למה נא[מר] "ויש[לחו] מן המחנה כל צר[וע] וכל‬

           ‫זב וכל טמ[א] לנפש"‪ ,‬אלא בא הכת[וב] ליתן להם את המחיצות'‪477.‬‬
‫לפי דרשה זו‪ ,‬ההזכרה הראשונה של ‘מחנה' בפס' ב עניינה בשילוח טמא‬
‫מת ממחנה שכינה בלבד‪ ,‬ואילו ההזכרה השנייה‪ ,‬בפס' ג‪ ,‬מוסבת על טמא‬
‫חמור יותר (הזב‪ ,‬ראו להלן)‪ ,‬ובאה לרבות גם שילוח ממחנה לויה‪ .‬לשיטת רבי‬
‫באה ההזכרה החוזרת של ‘מחנה' ללמד את עצם העיקרון של ‘מחיצות'‪ ,‬כלומר‬
‫שילוחים נפרדים לכל אחד מהטמאים הללו‪ .‬עיקרון זה נלמד להלן גם בדרך‬
‫אחרת‪"‘ :‬ויש[לחו] מן המח[נה] כל צר[וע] וכ[ל] זב וכ[ל] טמ[א] לנ[פש]"‪ ,‬שומע‬
‫אני שלשתן במקום אחד? תל' לו' במצורע‪" :‬בדד ישב [מחוץ למחנה מושבו]"‬
‫(ויקרא יג מו)‪ .‬מצורע‪ 478‬היה בכלל‪ ,‬יצא מוצא מן הכלל ולימד על הכלל‪:‬‬
‫מצורע שהוחמרה טומאתו וחמור שילוחו משילוח חבירו‪ ,‬אף כל שהוחמרה‬

                                              ‫‪ 4	 73‬ראו אלון‪ ,‬הלכות טהרה‪ ,‬עמ' ‪ 148‬הערה ‪.3‬‬
                                       ‫‪ 	474‬ספרי במדבר א (עמ' ‪ ,1‬כתב יד רומי ‪ ,32‬עמ' ‪.)78‬‬

                                                              ‫‪ 	475‬ספרי זוטא ה‪ ,‬ב (עמ' ‪.)229‬‬
                                                          ‫‪ 	476‬משנה‪ ,‬כלים א ו‪-‬ט‪ ,‬ראו להלן‪.‬‬
‫‪ 	477‬ספרי במדבר א (עמ' ‪ ,2‬כתב יד רומי ‪ ,32‬עמ' ‪ .)78‬וריאציה שונה במקצת של דרשה זו‬
‫מובאת בבבלי‪ ,‬פסחים סז ע"א‪ .‬שם נלמדים השילוחים הנבדלים מן הלשון 'מחניהם'‪,‬‬
‫לשיטת ר' יהודה‪ ,‬ואילו דעה דומה לזו של רבי בספרי באה בברייתא בשם ר' שמעון‪ :‬עצם‬
       ‫הזכרתם של שלושת הטמאים מלמדת על שלושה מחנות שמתוכם הם משתלחים‪.‬‬
                                              ‫‪ 4	 78‬כך צריך להיות‪ .‬בכתב יד רומי‪' :‬במצורע'‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 171‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186