Page 176 - ורד נועם סופי לאתר
P. 176

‫פרק ב‬

‫מפסקה זו מתברר שידין צדק‪ 452,‬וכי הכת החילה על כל ירושלים את ההגדרה‬
‫‘מחנה' או ‘מחנה הקדש'‪ ,‬להבדיל מתחום המקדש עצמו‪ ,‬שהוגדר כנראה ‘פתח‬
‫אהל מועד'‪ 453.‬יתרה מזו‪ ,‬בעל ממ"ת אינו בגדר מסיח לפי תומו כאן‪ .‬כל תכליתו‬
‫של הקטע הראשון‪ ,‬שצוטט לעיל‪ ,‬היא פולמוס עם התפיסה המצמצמת את‬
‫המונח ‘מחנה'‪ 454.‬שאר הערים מכונות בקטעים אלה ‘מחנה עריהם' ו'מחנות‬
‫ישראל'‪ 455.‬כפי שנראה להלן‪ ,‬תפיסתה של מגילת המקדש קרובה להשקפה‬
‫העולה מממ"ת‪ 456.‬מכאן מובן מדוע פירשה מגילת המקדש הוצאה של טמאים‬
‫אל ‘מחוץ למחנה' ביציאה לפחות אל מחוץ לירושלים כולה‪ .‬בעניין זה לא‬
‫הבחינה בין המקדש עצמו לבין ירושלים‪ .‬הטמאים נאסרו בכניסה לכל המרחב‬
‫הזה בלא הבדל‪ 457.‬ניסוחו של הצו דלעיל נובע‪ ,‬כפי שהעיר ידין‪ ,‬מלשון הכתוב‪:‬‬
‫‘צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש' (במדבר‬

                                                                         ‫ה ב)‪.‬‬
‫שני חוקי המקרא המחמירים האחרים‪ ,‬המרחיקים את הטמאים דווקא ממחנה‬
‫המלחמה (במדבר לא יט‪ ,‬כד; דברים כג י‪-‬יב) משתקפים חלקית בלבד במגילת‬
‫המלחמה‪ .‬זו מחייבת אמנם את הלוחמים שנטמאו מחמת החללים לכבס ולרחוץ‬
‫מטומאת חללי האויב‪‘ :‬ואחר העלותם מעל החללים לבוא המחנה ירננו כולם‬
‫את תהלת המשוב‪ .‬ובבוקר יכבסו בגדיהם ורחצו מדם פגרי האשמה ושבו אל‬

                                                               ‫‪ 4	 52‬ראו ממ"ת‪ ,‬עמ' ‪.145-144‬‬
‫‪ 4	 53‬ראו השלמת קימרון וסטרגנל‪ ,‬ב‪( 29 :‬עמ' ‪ ,)48‬והצעת התיקון של קיסטר‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪338‬‬

                                                                               ‫הערה ‪.89‬‬
                                                                   ‫‪ 4	 54‬קיסטר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.338‬‬
‫‪ 4	 55‬על כינוייהן של הערים האחרות בממ"ת ובספרות קומראן בכלל ראו דיונם של קימרון‬
                                                              ‫וסטרגנל‪ ,‬ממ"ת‪ ,‬עמ' ‪.145‬‬
‫‪ 	456‬קימרון וסטרגנל‪ ,‬שם; קיסטר‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪ .87‬הנשקה‪ ,‬קדושת ירושלים‪ ,‬קיבל את‬
‫הפרשנות המרחיבה באשר לשיטתן של מגילת המקדש וברית דמשק‪ ,‬אך הציע וריאציה‬
‫שונה במקצת בפירוש שיטתה של ממ"ת‪ .‬לביקורת מוצדקת על שיטתו באשר לממ"ת ראו‬
‫בירנבוים‪ ,‬מעמדה ההלכתי‪ .‬בירנבוים עצמו חזר לסברה ש'עיר המקדש' במגילת המקדש‬
‫היא המקדש וחצרותיו‪ ,‬אלא שהמקדש הראוי להיבנות על פי שיטת המגילה משתרע על‬
‫רוב תחומה של ירושלים בת הזמן (טהרת הגוף‪ ,‬עמ' ‪ .)199-179‬הוא ניסה לאתר השקפה‬
‫דומה גם בממ"ת‪ ,‬אך לדעתי אין מקום לשחזור זה שם‪ .‬ראו בירנבוים‪ ,‬מעמדה ההלכתי‪,‬‬

                                                                        ‫עמ' ‪ 8‬והערה ‪.26‬‬
‫‪ 	457‬ראו דברי מילגרום המובאים אצל קימרון וסטרגנל‪ ,‬ממ"ת‪ ,‬עמ' ‪ 145‬הערה ‪ ;70‬הנשקה‪,‬‬

                                        ‫קדושת ירושלים; קיסטר‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪.339-335‬‬

                                 ‫] ‪[ 166‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181