Page 176 - ורד נועם סופי לאתר
P. 176
פרק ב
מפסקה זו מתברר שידין צדק 452,וכי הכת החילה על כל ירושלים את ההגדרה
‘מחנה' או ‘מחנה הקדש' ,להבדיל מתחום המקדש עצמו ,שהוגדר כנראה ‘פתח
אהל מועד' 453.יתרה מזו ,בעל ממ"ת אינו בגדר מסיח לפי תומו כאן .כל תכליתו
של הקטע הראשון ,שצוטט לעיל ,היא פולמוס עם התפיסה המצמצמת את
המונח ‘מחנה' 454.שאר הערים מכונות בקטעים אלה ‘מחנה עריהם' ו'מחנות
ישראל' 455.כפי שנראה להלן ,תפיסתה של מגילת המקדש קרובה להשקפה
העולה מממ"ת 456.מכאן מובן מדוע פירשה מגילת המקדש הוצאה של טמאים
אל ‘מחוץ למחנה' ביציאה לפחות אל מחוץ לירושלים כולה .בעניין זה לא
הבחינה בין המקדש עצמו לבין ירושלים .הטמאים נאסרו בכניסה לכל המרחב
הזה בלא הבדל 457.ניסוחו של הצו דלעיל נובע ,כפי שהעיר ידין ,מלשון הכתוב:
‘צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש' (במדבר
ה ב).
שני חוקי המקרא המחמירים האחרים ,המרחיקים את הטמאים דווקא ממחנה
המלחמה (במדבר לא יט ,כד; דברים כג י-יב) משתקפים חלקית בלבד במגילת
המלחמה .זו מחייבת אמנם את הלוחמים שנטמאו מחמת החללים לכבס ולרחוץ
מטומאת חללי האויב‘ :ואחר העלותם מעל החללים לבוא המחנה ירננו כולם
את תהלת המשוב .ובבוקר יכבסו בגדיהם ורחצו מדם פגרי האשמה ושבו אל
4 52ראו ממ"ת ,עמ' .145-144
4 53ראו השלמת קימרון וסטרגנל ,ב( 29 :עמ' ,)48והצעת התיקון של קיסטר ,עיונים ,עמ' 338
הערה .89
4 54קיסטר ,שם ,עמ' .338
4 55על כינוייהן של הערים האחרות בממ"ת ובספרות קומראן בכלל ראו דיונם של קימרון
וסטרגנל ,ממ"ת ,עמ' .145
456קימרון וסטרגנל ,שם; קיסטר ,שם ,הערה .87הנשקה ,קדושת ירושלים ,קיבל את
הפרשנות המרחיבה באשר לשיטתן של מגילת המקדש וברית דמשק ,אך הציע וריאציה
שונה במקצת בפירוש שיטתה של ממ"ת .לביקורת מוצדקת על שיטתו באשר לממ"ת ראו
בירנבוים ,מעמדה ההלכתי .בירנבוים עצמו חזר לסברה ש'עיר המקדש' במגילת המקדש
היא המקדש וחצרותיו ,אלא שהמקדש הראוי להיבנות על פי שיטת המגילה משתרע על
רוב תחומה של ירושלים בת הזמן (טהרת הגוף ,עמ' .)199-179הוא ניסה לאתר השקפה
דומה גם בממ"ת ,אך לדעתי אין מקום לשחזור זה שם .ראו בירנבוים ,מעמדה ההלכתי,
עמ' 8והערה .26
457ראו דברי מילגרום המובאים אצל קימרון וסטרגנל ,ממ"ת ,עמ' 145הערה ;70הנשקה,
קדושת ירושלים; קיסטר ,עיונים ,עמ' .339-335
] [ 166