Page 171 - ורד נועם סופי לאתר
P. 171

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫כולם ‘טומאה בלועה' אינה מטמאת כלל‪ ,‬אפילו לא את מה שנמצא עמה בתוך‬
‫הגוף‪ 432,‬ומה גם שה ֵאם אינה נוגעת בעובר בדבר גלוי שבה‪ ,‬כגון יד או רגל‪,‬‬
‫אלא במגע בית הסתרים בלבד‪ .‬לדעת דוד וייס–הלבני‪ ,‬המשנה מקפלת בתוכה‬
‫נימה של פולמוס עם ההשקפה שהעובר מטמא את אמו‪ .‬הלשון ‘האשה טהורה‬
‫עד שיצא הוולד' מיותרת‪ ,‬לטענתו‪ ,‬שהרי ברור ומובן שמשיצא הוולד ִתט ָמא‬
‫האם‪ .‬לדעתו‪ ,‬שיעורו של לשון זה הוא‪‘ :‬האשה טהורה כל עוד לא יצא הוולד'‪,‬‬
‫והוא מכוון כנגד הסבורים שהוולד מטמא אותה בעודו במעיה‪ 433.‬ואמנם‪ ,‬אפילו‬
‫הספרי זוטא‪ ,‬מדרש מבית ר' עקיבא‪ ,‬ממעט את האישה ההרה מטומאה‪"‘ :‬בחלל‬
‫חרב" — ביחלל שדרכו להרג בחרב‪ ,‬פרט לאשה שהמת בתוך מעיה'‪ 434.‬הראיה‬
‫מ'חלל חרב' אינה מחוורת לגמרי‪ .‬אפשר שכוונת המדרש לומר‪‘ :‬הנטמא בחלל‬
‫נטמא בו מבחוץ‪ ,‬שהרי טיבו של חלל שהוא חשוף למגע חיצוני‪ ,‬כשם שהחרב‬
‫פגעה בו תחילה מבחוץ‪ .‬ואילו אשה שהמת במעיה אינה יכולה להיטמא במגע‬
‫הבא מתוכה'‪ .‬והמדרש מוסיף‪‘ :‬יכול כל הימים שחכמה טמאה אף האשה תהא‬
‫טמאה‪ ,‬א[מר]‪" :‬אשר יגע"‪ ,‬פרט לזה'‪ 435.‬המדרש בא להוציא משיטה כשיטתה‬
‫של הכת ולהשמיע שהאישה עצמה‪ ,‬שלא כמו המיילדת‪ ,‬אינה נטמאת טומאת‬
‫שבעה (‘כל הימים שחכמה טמאה') מחמת העובר שבתוכה‪ ,‬שהרי לא ‘נגעה' בו‬

                    ‫ממש‪ .‬היא טמאה רק טומאת ערב‪ ,‬מחמת מגעה במיילדת‪.‬‬
‫מעניינת ההקבלה בין לשונה של מגילת המקדש ‘כול הימים אשר הוא‬

‫‪ 	432‬ראו משנה‪ ,‬אהלות ז ה (עמ' ‪ ;)58‬תוספתא‪ ,‬אהלות ח ח (עמ' ‪ .)606‬המחלוקת במשנה‪,‬‬
‫ובעיקר דעת ר' מאיר‪ ,‬אינה קלה להבנה ולקישור עם הנימוקים המוצעים לה בתוספתא‪,‬‬
‫שם‪ .‬הר"ש משאנץ קשר מחלוקת זו שבמשנה אהלות למחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל‬
‫בטומאת עובר‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ברור שלשתי הדעות במשנה אין העובר המת מטמא את אחיו‬

                         ‫החי בכל תקופת ההיריון‪ ,‬אלא עם תחילת הלידה לכל המוקדם‪.‬‬
‫‪ 4	 33‬כך בהרצאתו בכנס הבין–לאומי השמיני של מרכז אוריון לחקר המגילות הגנוזות‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ובדברים שבעל פה‪ .‬שלא כבספרו‪ ,‬הלבני‪ ,‬מדרש‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,36‬שם הוא חותר להוכיח שאין פולמוס מודע בין שיטתה של מגילת המקדש לשיטת‬

                                                        ‫חז"ל‪ .‬לדבריו‪ ,‬חזר בו בעניין זה‪.‬‬
‫‪ 4	 34‬ספרי זוטא יט‪ ,‬יא (עמ' ‪ ;306‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪ ;)216‬וכן שם יט‪ ,‬טז (עמ' ‪;312-311‬‬
‫ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪ .)221‬מכאן ראיה לטובת ה'פירוש האחר' שהציע הרמב"ן (חידושי‬
‫הרמב"ן על נזיקין חולין נדה‪ ,‬ירושלים תשכ"ב‪ ,‬עו ע"א) בדברי ר' עקיבא‪ ,‬וכנגד הפירוש‬

                            ‫הראשון שם‪ ,‬שגרס שר' עקיבא מטמא גם את האישה עצמה‪.‬‬
‫‪ 	435‬ספרי זוטא שם‪ ,‬בשני המקומות‪ .‬אבל בפעם הראשונה גרסת קטע הגניזה‪' :‬א' הוא יתחטא‪,‬‬

              ‫פרט לזה'‪ ,‬וכן הביא הורוביץ בפנים מהדורתו בשתי ההופעות של הדרשה‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 161‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176