Page 166 - ורד נועם סופי לאתר
P. 166
פרק ב
בספרי זוטא תיתכן בהחלט ,שכן קטע מדרש זה מכיל חומרים קדומים עד מאוד.
כפי שהראה אפשטיין ,בפרשת פרה שבספרי זוטא נשתמרו רמזים היסטוריים
חשובים וצורות לשון קדומות 403.ועוד העיר ,כי סתם המדרש מוסר כאן לפי
תומו את ההלכה הקדומה שהחזיקו בה ה'זקנים' בראשונה בעניין שיעור הדם
והעצמות המטמאים (חצי קב עצמות וחצי לוג דם ,ולא כפי שהוכרע מאוחר
יותר ,רבע) ,לפני שתוקנה הלכה זו בידי ‘בית דין שאחריהם' 404.הלכה זו ,שכבר
לא נותר לה זכר במשנתנו ,משקפת כאמור את ראשיתה של תקופת התנאים.
לפיכך אפשר שמדרש זה שימר גם נוסח מקרא עתיק ,השונה מנוסח המסורה.
נמצא אפוא שמגילת המקדש פותרת את חידתה של דרשה תנאית סתומה ,ואילו
מדרש ההלכה מאיר את מקורה של הלכה מוספת בכתבי קומראן ,ושני המקורות
האלה יחד מעשירים אותנו בנוסח מקרא שאבד מן העולם405.
ג 3הנוגע בטמא מת
ואם לוא יטהר כמשפט התורה הזואת טמא הוא עוד טמאתו בו
וכול האדם אשר יגע בו י/וכבס בגדו ורחץ וטהר לערב
מגילת המקדש מבהירה ,שטמא מת שלא נטהר מטמא את הנוגע בו טומאת ערב.
כפי שהעיר ידין ,הלכה זו מושתתת על במדבר יט כב‘ :וכל אשר יגע בו הטמא
יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב' 406.גם הפרשנות התנאית הבינה שפסוק זה
עוסק ב'נפש הנוגעת' בטמא מת שטרם נטהר ,ולפיכך אדם הנוגע בטמא מת טמא
טומאת ערב בלבד ,ולא טומאת שבעה 407.אלא שההלכה התנאית האריכה את
שרשרת הנטמאים 408,ואחת ההלכות התנאיות המוקדמות ביותר מוקדשת אולי
למיתונה של חומרה זו 409,כפי שנראה להלן בפרק ד 410.כל הנושא הזה לא היה
נעם ,נוסח מקרא; נעם ,מגילת תענית ,עמ' .259-257
4 03אפשטיין ,פרה ,עמ' .53-52
404אפשטיין ,תנאים ,עמ' ;508הנ"ל ,פרה ,עמ' 67וההערה לשורה .8
405לכל העניין ראו גם נעם ,דם המת.
4 06מגילת המקדש ,ידין ,א ,עמ' .157
4 07ראו משנה ,אהלות א א (עמ' ;)5ספרי במדבר קל (עמ' .)168
408משנה ,אהלות א א-ד (עמ' .)7-5ראו הדיון בפרק ד ,א.II 5
409משנה ,עדויות ח ד.
4 10סעיף א.I 5
] [ 156
