Page 170 - ורד נועם סופי לאתר
P. 170
פרק ב
המשנה משמיעה שבכוחו של העובר לטמא‘ :האשה שמת וולדה בתוך מעיה,
הושיטה החייה את ידה ונגעה בו ,החייה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה
עד שיצא הוולד' 426.כפשוטה משקפת המשנה כנראה את שיטת ר' עקיבא,
שהעובר טמא ,שהרי המיילדת טמאה מחמת מגע העובר 427.הסוגיה הבבלית
על אתר מביאה את המדרש הנ"ל ,ומשמיעה אף היא שר' עקיבא לא חלק על
ר' ישמעאל בדרשת הפסוק בלבד אלא גם בעצם דינו של עובר .לפי ברייתא
של ר' אושעיא ,המובאת בסוגיה ,למד ר' עקיבא מבמדבר יט יג שהעובר
מטמא מדאורייתא ,ואילו ר' ישמעאל למד מפסוק זה את טומאת הדם‘ 428:ור'
עקיב' — עובר במעי אשה דטמא מדאוריתא ,מנא ליה? א'ר אושעיא ,דא[מר]
קרא" :כל הנוגע במת בנפש האדם אש[ר] ימות" .איזה הוא מת שהוא בנפשו של
אדם — הוי או[מר] זה עובר שבמעי אשה' 429.ואמנם ,בספרי זוטא ,מדרש מבית
ר' עקיבא ,מצויה אותה דרשה עצמה ,המייחסת טומאה לעובר ולמיילדת שנגעה
בו‘ :ומנ' אף חכמה ששלחה ידה בתוך מעיה שלאשה תהא טמאה ,תל' לו':
"הנוגע"' 430.הראיה מן הפסוק נתקצרה ,אבל נראה שהמדרש התכוון להמשכו
של הפסוק‘ :הנוגע [במת בנפש האדם]' ,והיא היא הדרשה שבסוגית הבבלי.
ואף על פי כן ,דעת ר' עקיבא אינה דומה לשיטתה של מגילת המקדש .חשוב
להדגיש שגם לשיטת ר' עקיבא טומאת העובר מועברת רק במגע מבחוץ ,כגון
מגע ידה של המיילדת ,אבל הכול הסכימו שהיא אינה חלה על האם הנושאת
את העובר המת בבטנה ,לא כל שכן על הבאים עמה במגע ועל הבית שהיא
שוהה בו 431.אף על פי שר' עקיבא סבור שהעובר טמא ,הרי לשיטת התנאים
426משנה ,חולין ד ג .על הקרבה בין לשון המשנה ללשונה של מגילת המקדש ראו מגילת
המקדש ,ידין ,א ,עמ' .259
4 27אבל הסוגיה הבבלית הוציאה את המשנה מפשוטה .הסוגיה מביאה את קביעת שמואל
שטומאתה של המיילדת במקרה זה אינה אלא 'מדברי סופרים' .על כן מסיקה הסוגיה
שהמשנה אינה דווקא אליבא דר' עקיבא' ,אלא אפי' לר' ישמעאל דאמר :עובר במעי
אשה — טהור ,גזרו בה טומאה מדרבנן .מאי טעמא? אמר רב הושעיא :גזירה שמא יוציא
ולד ראשו חוץ לפרוזדור' .כלומר ,גזרו בעובר טומאה דרבנן משום ולד מת שכבר יצא
ראשו ,שהוא מטמא ודאי (בבלי ,חולין עב ע"א) .ואולם כפי שיתברר בסמוך ,המדרש
התנאי תולה הלכה זו בפסוקים ,ומכאן שלשיטתו מקורה בכתוב ולא בגזֵרת חכמים.
428על הדרשה בעניין טומאת הדם ראו לעיל ,ג.2
429בבלי ,חולין עב ע"א ,כתב יד ותיקן .122
4 30ספרי זוטא (עמ' ;306ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)216
4 31תמיהה על הלכה זו נוסחה בחריפות במדרש מאוחר המובא בפסיקתא דרב כהנא .ראו
להלן ,פרק ד ,א ,1ב.3
] [ 160
