Page 172 - ורד נועם סופי לאתר
P. 172

‫פרק ב‬

‫בתוכה מת תטמא'‪ ,‬לבין לשון המדרש שתכליתה לסתור סברה מעין זו‪‘ :‬יכול‬
‫כל הימים [‪ ]...‬האשה תהא טמאה'‪ .‬מאחר שהאישה ההרה עצמה טהורה עד‬
‫שתלד את הוולד המת‪ ,‬ודאי שאינה מטמאה את הנוגע בה ואת הבית שהיא‬
‫שרויה בו במהלך ההיריון‪ .‬תפיסה זו עולה גם ממקורות אחרים‪ ,‬המדגישים‬
‫שביתה של היולדת נֵ ֶפל נטמא רק כשידוע שכבר נפתח רחמה בהיותה שם‪,‬‬

         ‫וטומאת העובר המת יצאה וטימאה את הבית‪ .‬לפני כן הבית טהור‪436.‬‬
‫לסיכום‪ :‬לפנינו שלוש תפיסות‪ )1( :‬לשיטת הכת‪ ,‬העובר הוא ברייה בפני‬
‫עצמה‪ ,‬ועל כן הוא טמא ומטמא כמת גדול‪ .‬בכלל זה הוא מטמא את אמו‪,‬‬
‫וטומאה זו מטמאת את הבית שהיא נמצאת בו‪ ,‬את כליו ואת הבא אל תוכו‪.‬‬
‫(‪ )2‬לשיטת ר' ישמעאל‪ ,‬העובר טהור לגמרי‪ ,‬אם מפני שהוא נחשב ‘ירך אמו'‪,‬‬
‫ואם מפני שטומאתו ‘בלועה'‪ .‬על פי פשוטם של המקורות התנאיים‪ ,‬יטהר‬
‫ר' ישמעאל גם את המיילדת שנגעה בעובר זה מבחוץ‪ ,‬ואת ה ֵאם מקל וחומר‪)3( .‬‬
‫שיטת ר' עקיבא ממצעת בין השיטות‪ .‬כאן נשתמר משהו מן התפיסה העתיקה‬
‫והמחמירה שראתה בעובר‪ ,‬לפחות במידה מסוימת‪ ,‬אדם נפרד שבכוחו לגרום‬
‫טומאה במותו‪ .‬ואולם טומאה זו פועלת על המיילדת הנוגעת בו מבחוץ בלבד‪,‬‬
‫ולא על האם‪ .‬ועוד‪‘ ,‬טומאה בלועה' זו‪ ,‬שאינה מטמאת את האם הנושאת אותה‪,‬‬

                             ‫ודאי אינה משפיעה על הבית והכלים שבתוכו‪437.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬שתי השיטות התנאיות החלוקות נסמכות על ראיה מקראית‬
‫מתוך אותו פסוק עצמו‪ ,‬במדבר יט טז‪‘ :‬וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר יִּגַע ַעל ּ ְפנֵי ַהּׂ ָש ֶדה ּ ַב ֲח ַלל ֶח ֶרב‬
‫אֹו ְב ֵמת אֹו ְב ֶע ֶצם ָאדָם אֹו ְב ָק ֶבר יִ ְט ָמא ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים'‪ .‬ר' ישמעאל מטהר את‬
‫העובר מכוח המילים ‘על פני השדה'‪ .‬ר' עקיבא מטמא את העובר ואת המיילדת‬
‫הנוגעת בו מבחוץ‪ ,‬ולכן אינו מקבל דרשה זו‪ .‬אבל גם הוא מדגיש‪ ,‬שהאם עצמה‬
‫טהורה עד שיצא הוולד‪ .‬לצורך קביעה זו נדרש בית מדרשו של ר' עקיבא‬
‫לצירוף אחר באותו פסוק עצמו‪‘ :‬בחלל חרב'‪ .‬מהי הראיה המקראית של השיטה‬
‫השלישית והמחמירה מכולן‪ ,‬שיטתה של מגילת המקדש? לכאורה אין המגילה‬
‫מסתייעת בפסוקים או מתדיינת עם השקפות אחרות‪ .‬אבל לאורן של שתי‬
‫הדרשות הקודמות אפשר לזהות מדרש סמוי גם בטקסט של מגילת המקדש‪.‬‬
‫האישה שוולד מת במעיה‪ ,‬אומרת המגילה‪‘ ,‬תטמא כקבר'‪ .‬השוואתה של אישה‬
‫זו ל'קבר' היא בלא ספק רמיזה אל מראה מקום שלישי באותו פסוק שהשתמשו‬

                 ‫‪ 4	 36‬ראו משנה‪ ,‬אהלות ז ד (עמ' ‪ ;)57-56‬תוספתא‪ ,‬יבמות ט ה (עמ' ‪.)30-29‬‬
‫‪ 	437‬ולא כשיפמן‪ ,‬טומאת מתים‪ ,‬עמ' ‪ .151-150‬עוד על שורשה של שיטת ר' עקיבא ראו להלן‪,‬‬

                                                                              ‫פרק ה‪ ,‬ב‪.2‬‬

                                 ‫] ‪[ 162‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177