Page 169 - ורד נועם סופי לאתר
P. 169
טומאת המת בספרות קומראן
לעובר דין אדם חי טרם צאתו לאוויר העולם 420.לפיכך אין הריגתו נחשבת
רצח 421.על כן גם התירו שחיטתה של בהמה מעוברת בלא לחשוש לאיסור
‘אותו ואת בנו' ,ופטרו את העובר משחיטה 422.ועם כל זאת ,אנו מוצאים בהלכה
התנאית גם את הדעה שהעובר מטמא‘ :וכל אשר יגע על פני השדה – להוציא
את העובר שבמעי אשה דברי ר' ישמעאל .ר' עקיבה או' להביא גולל דופק'423.
ר' ישמעאל לומד מן המילים ‘על פני השדה' שהמת מטמא רק מבחוץ .טומאה
שאינה גלויה כשדה עצמו 424,כי אם נתונה בגוף אדם אחר ,אינה טומאה .לפיכך
העובר המת אינו מטמא בעודו במעי אמו .ואולם ר' עקיבא נמנע מלדרוש דרשה
זו ונותן את הכתוב עניין לדבר אחר .נראה שר' עקיבא לא חלק על ר' ישמעאל
בדרשת הכתוב בלבד ,כי אם בעצם הסברה שהעובר המת אינו מטמא 425.ואכן
4 20זאת דווקא משום שהוא ברחם אמו ('ירך אמו' על פי המינוח המיוחד לתלמוד הבבלי) ,ולא
מן הטעם שלא נשלמה ברייתו (כפי שמניח למשל תרגום השבעים ,הקובע את דינו של
הנוגף אשה והמית את עוברה על פי מידת ההתפתחות של העובר ,וראו ויינפלד ,עובר ,עמ'
,129והמקבילות שהביא לתפיסה זו) ,שהרי נפל שלא שלמו חודשיו גם הוא מטמא משיצא
מת לאוויר העולם .ראו למשל משנה ,אהלות טז ו (עמ' ;)122יח ז (עמ' ;)131תוספתא,
אהלות טז א (עמ' ;)613ספרי במדבר קכה (עמ' .)160ושלא כדעת ויינפלד ,עובר ,עמ'
,142הסבור ששיטת התנאים ביחס לעובר מת במעי אמו מחייבת שגם נפל לא יהיה טמא.
ואכן הנימוקים העולים בסוגיית הבבלי המתלבטת במעמד העובר הם 'ירך אמו' כנגד 'סופו
לצאת' ,ולא מידת ההתפתחות של העובר (בבלי ,נזיר נא ע"א) .דיון רחב יותר על ההשלכות
של דין העובר לטומאה על תפיסת העובר והאדם של חז"ל ראו להלן ,פרק ד ,ב.2
421ראו שמות כא כב .על פרשנותם של חכמים ופרשנויות אחרות למקרא זה ,ועל תפיסות
חלוקות שרווחו בעולם העתיק ,ראו אפטוביצר ,עובר; אלון ,ההלכה ,עמ' ;280-279
אורבך ,חז"ל ,עמ' ;216-214ויינפלד ,עובר; באומגרטן ,חיי עובר; הנסמן אצל מהדירי
ממ"ת ,עמ' 157הערה .115
422מראי מקום והשלכות הלכתיות נוספות פורטו אצל גייגר ,המקרא ,עמ' 346-343
ובמאמרים הנ"ל.
4 23ספרי במדבר קכז (עמ'.)164
4 24ראו מכילתא דר' ישמעאל ,נזיקין פרשה יד ,ד"ה 'ונאכל גדיש' (עמ' ]...[' :)297או אפילו
היו לו כלים טמונים בגדיש והדליקן ,תלמוד לומר או הקמה או השדה ,מה השדה בגלוי אף
הקמה בגלוי' .ראו גם רש"י חולין עב ע"א ,ד"ה' :על פני השדה' .התרגום המיוחס ליונתן
כאן תואם את דעת ר' ישמעאל' :על אנפי ברא ולא במיתא דבכריסא דאמיה' .ראו יצחקי,
ההלכה בתרגום ,עמ' כא-כב .465 ,לדעת יצחקי ,תואמת שכבה מרכזית לאורך התרגום את
שיטת ר' ישמעאל ,ראו שם ,עמ' מז-ס .על הקרבה המיוחדת למכילתא דר' ישמעאל ראו
שם ,וכן מאורי ,יחסו של ת"י ,עמ' .245
4 25לפרשנויות שונות של המחלוקת ומשמעותה ראו להלן ,פרק ד ,ב.2
] [ 159
