Page 162 - ורד נועם סופי לאתר
P. 162
פרק ב
המפיקה את טומאת הדם מפסוקי במדבר יט מצויה רק בסוגית הבבלי:
[ ]...א'ר אושעיא ,דא[מר] קרא' :כל הנוגע במת בנפש האדם אש[ר] ימות'.
איזה הוא מת שהוא בנפשו של אדם — הוי או[מר] זה עובר שבמעי אשה .ור'
ישמע[אל] — מיבעי ליה לרביעית דם הבאה מן המת ,שמטמאה <באהל>;383
שנ[אמר]' :הנוגע במת בנפש האדם' ,איזו היא נפשו של אדם שמטמאה — הוי
או[מר] זה רביעית דם384.
אם ר' עקיבא לומד מן הביטוי המורכב ‘במת בנפש האדם' את טומאת העובר
המת (ראו להלן ,סעיף ד) ,הרי ר' ישמעאל ,החולק עליו בעניין זה ,משתמש
בפסוק לראיה לטומאת הדם .דרשה זו דורשת ככל הנראה גזרה שווה מ'נפש
האדם' כאן ל'כי הדם הוא הנפש' (דברים יב כג) 385,ומכאן שגם הדם מטמא386.
‘איזו היא נפשו של אדם שמטמאה' ,פירושו איזוהי כמות הדם שחיי אדם תלויים
בו ,כמות שחכמים שיערוה ברביעית הלוג 387.ר' אושעיא בעל הברייתות הוא
המביא את המקור המדרשי לדברי ר' עקיבא בעניין טומאת עובר שנידונה לפני
כן בסוגיה ,מתוך הפסוק ‘הנגע במת בנפש האדם' .אבל דרשת ר' ישמעאל
מאותו פסוק בדבר טומאתה של רביעית דם אינה מובאת בלשון הצעה של
מקור תנאי .היא מיוחסת לר' ישמעאל ,לכאורה מכוחו של סתם התלמוד (‘ור'
ישמעאל — מיבעי ליה' וכו') ,רק כדי להציע חלופה לדרשת ר' עקיבא .אף על
פי כן ,דרשה תנאית דומה לזו שרדה במקום אחר ,על פרשת טומאת הכוהנים
בספר ויקרא‘ :ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו (ויקרא כא א) ,אין לי אילא
המת ,מנ' לרבות את הדם ,תל' לו' :לנפש ,ואומר :כי הדם הוא הנפש' 388.בידנו
דרשה תנאית אחת בלבד הלומדת את טומאת הדם מהפרשה העיקרית של
טומאת מת בבמדבר יט .דרשה זו מצויה בספרי זוטא .היא אינה משתמשת כלל
3 83בכתב היד בטעות :בא קל.
384בבלי ,חולין עב ע"א ,על פי כתב יד ותיקן .122
3 85או לפסוקים דומים הקושרים 'נפש' בדם (ויקרא יז יד).
386דרשה זו היא המובאת על ידי הרמב"ם (הלכות טומאת מת ב יב) כמקור להלכה של טומאת
רביעית דם.
3 87מילגרום ,ויקרא ,עמ' ,767ראה בשיעור זה ובנימוקו ראיה שחז"ל הבינו שביסוד כל
טומאה עומדים המוות וסכנתו .אולם נעלם ממנו שחז"ל זיהו דווקא את דם המת ,ולא את
דם החי ,כגורם טומאה.
3 88ספרא אמור ,פרשה א ,ב (צג ע"ג ,כתב יד רומי ,66עמ' תיג).
] [ 152
