Page 158 - ורד נועם סופי לאתר
P. 158
פרק ב
מדרש כזה ,המקיש מ'אדם' על העצמות המיוחדות המטמאות באהל ,אמנם
לא שרד בידנו על פסוק זה ,אבל יש לזכור שההיקש בין ‘עצם' ו'אדם' יוצא
בספרות חז"ל לכמה עניינים 367.ועוד ,מדרש דומה לזה ששחזרתי מצוי בספרי
זוטא על פסוק קרוב‘ :מה אני מקיים [אד]ם (פס' יד :אדם כי ימות באהל) ,לרבות
דבר אחר שיטמא כמת שלם ,את מה אני מרבה ,השיזרה [וה]גולגולת' וכו'368.
רמז לקיומו של מדרש אבוד שלמד מן הצירוף ‘עצם אדם' בפס' טז את הצמצום
המוחל על העצמות המטמאות באהל ,מצוי בניסוחו של הרמב"ם‘ :והשזרה
מטמאה [ ]...וכן הגולגולת [ ,]...לפי שכל אחד מהן מטמא באהל מפני שתאר
האדם ניכר בשני אלה והרי הן בכלל אמרו":עצם אדם" ]...[ .וכבר בארנו כי
יסוד כל זה אמרו יתעלה" :בעצם אדם" .ושלשת השעורים הללו 369ניכר בכל
אחד מהן שהן עצם אדם ,ודבר זה נראה בהן' 370.עינינו הרואות שהרמב"ם רואה
בצירוף ‘עצם אדם' את המקור להלכה הקובעת שרק עצם ‘שתואר האדם ניכר'
בה מטמאת באהל.
נסכם :פרשנות הפסוקים הקדומה הבחינה בין ‘אדם' המטמא באהל (פס'
יד) ,לבין ‘עצם אדם' ,הנזכרת בהקשר של מגע ‘על פני השדה' (פס' טז) ,ופטרה
מטומאת אהל את העצמות ,אלא אם כן עצמות אלה הן מעין מת שלם .פרשנות
זו הסתייעה במדרש קדום ,שהסיק מן הסמיכות בין ‘עצם' ל'אדם' או ל'מת'
בפס' טז ,שעל ה'עצם' להיות שלמה כשם שהמת שלם .כלומר ,רק עצמות
הקרובות להיות כמת עצמו (שדרה וגולגולת ורוב בניין וכו') מטמאות כמוהו
באהל.
בעל ממ"ת התעמת עם דרשה מעין זו והציב נגדה דרשה הפוכה ,תוך שימוש
באותה אסטרטגיה דרשנית (היקש מן המת על העצם) ובאותו מינוח (‘עצם
שלמה') .הוא טען ,שההיקש ממת לעצם פועל בכיוון הפוך :כשם שהמת מטמא
באהל ,כך כל עצם ,בין שלמה בין חסרה ,מטמאת באהל .במשך הזמן תלה בית
את טומאת המת עצמו לאחר 'עצם כשעורה' ,שהרי עצמות המטמאות באהל נכללות
בקטגוריה של 'מת'.
367ראו הדרשות האמוראיות בנידה נה ע"א' :אדם דומיא דעצם ,מה עצם — יבש ,אף כאן —
יבש [ ,]...דומיא דעצם ,מה עצם — שנברא עמו ואין גזעו מחליף ,אף כל שנברא עמו ואין
גזעו מחליף'.
3 68ספרי זוטא יט יד (גניזה ,עמ' ;219מהדורת הורוביץ ,עמ' .)309
3 69הכוונה לרוב בניין ,רוב מניין ורובע הקב שפירטם לעיל.
3 70פירוש המשנה לאהלות ב א (עמ' רמו-רמז) .ראו גם הלכות טומאת מת ב ח' :שאני קורא
בהם "עצם אדם"'.
] [ 148
