Page 161 - ורד נועם סופי לאתר
P. 161
טומאת המת בספרות קומראן
בהקשר אחר (ג ,)1משתמע שהמדובר בהלכה קדומה ,גם לדידם של התנאים:
‘ר' ליעזר אומ' ,בראשונה היו זקנים חלוקין ,מקצתן אומ' :רביעית דם ורובע
עצמות ,ומקצתן אומ' :חצי קב עצמות וחצי לוג הדם .בית דין שאחריהם אמרו:
רביעית דם ורובע עצמות לתרומתן ולקדשים ,חצי קב עצמות וחצי לוג הדם
לנזיר ולמקדש' 378.בזמנים קדומים נחלקו ‘זקנים' בשיעורו של דם מן המת,
ובסוף כמה דורות הוכרע שלכמה עניינים יהא השיעור רביעית ,ולדינים אחרים,
כגון טומאת נזיר ,חצי לוג 379.המחלוקת בשיעור טומאת הדם נמסרת מפי ר'
אליעזר בלשון ‘בראשונה היו זקנים חלוקים' .ר' אליעזר מונה גם ‘בית דין
שאחריהם' בין זמנם של ‘זקנים הראשונים' לזמנו שלו .כפי שראינו לעיל (ג,)1
מלמדים המונחים המשמשים בהלכה זו ,בצד המסורת שביד שני התלמודים,
שלפנינו מסורות הלכה עתיקות ששורשן בראשית ימיה של התורה שבעל פה.
380גם הלכה קדומה זו אינה עוסקת אלא בשיעורו של הדם ,אבל עצם הדין
שהדם מטמא היה מובן מאליו בעיניהם של ‘זקנים' הללו ,ולא נזקק לניסוח או
לנימוק .מכאן שהדין של טומאת הדם קדם לשכבה ההלכתית הקדומה ביותר
המתועדת בידנו בעולמם של חכמים.
מניין נלמדה אקסיומה הלכתית קדומה זו ,שאינה נאמרת בכתוב?
מעניין לגלות שדרשה בסיסית ,התולה אותה בפסוקיה של פרשת טומאת
מת (במדבר יט) ,איננה מצויה לפנינו בספרי במדבר ,מדרש ההלכה המרכזי
ששרד לחומש זה .הדיון בספרי שלנו הוא בשאלות משניות הכרוכות בהלכה
זו 381,כאילו עצם הטומאה של דם כבר ידועה מראש .כאן המקום לתובנה
כללית ,שהדוגמה הנידונה אינה אלא אחד מגילוייה :בספרי שלפנינו ,כמו גם
במדרשי הלכה אחרים‘ ,חסרה' שכבה של דרשות ראשוניות ,ששימשו תשתית
לשיח התנאי המצוי בידנו ,שאפשר להגדירו שיח תנייני .יפים לכאן דבריה
הבהירים של חנה פרידמן‘ :ספרות התנאים "פורצת" אלינו באמצעו של
דיון שאת תחילתו לא שמענו .אחת התוצאות של קיטוע זה ,היא שהספרות
ההלכתית מרבה להציג מחלוקות תנאיות שונות ,ודווקא התשתית ההלכתית
המוסכמת העומדת ביסודן — חסרה ודורשת השלמה' 382.דרשת תשתית
378תוספתא ,נזיר ה א (עמ' .)141ראו גם תוספתא ,אהלות ד יג (עמ' )601ומקבילות.
379ראו משנה ,נזיר ז ב.
3 80ראו לעיל ,שם; ואפשטיין ,תנאים ,עמ' .507
381ראו המחלוקת בדמו של נפל בן שמונה חדשים ,ספרי במדבר קכה (עמ' .)160
3 82פרידמן ,אבלות ,עמ' .22-21
] [ 151
