Page 153 - ורד נועם סופי לאתר
P. 153
טומאת המת בספרות קומראן
עצם אדם נידונה גם במגילת מקצת מעשי התורה ,אלא שקשה להכריע מה
עניינה ובמה חידושה של הלכה זו:
ועל [טמאת נפש] 72
73האדם אנחנו אומרים שכול עצם ש[היא חסרה]
74ושלמה כמשפט המת או החלל הוא
(346)4Q396 1-2 vi
נראה לי שההשלמה בסוף שורה 72צריכה להכיל את המילה ‘עצם' ,שכן הצירוף
המקראי שעליו מוסבים הדברים הוא ‘עצם אדם' (במדבר יט טז) .כפי שאראה
להלן ,מתברר שהמגילה מבקשת להבהיר ,שדין עצם חסרה כדין עצם שלמה.
שיחה עם פרופ' אלישע קימרון ,אחד המהדירים ,הולידה את ההשלמה הבאה:
ועל [טמאת עצם] 72
73האדם אנחנו אומרים שכול עצם ש[חסרה כמלאה]
74ושלמה כמשפט המת או החלל הוא
המהדירים התלבטו באופן ההשלמה ובמשמעותה של הפסקה .הם הניחו שאין
מטרתה להתפלמס עם טומאת אבר מן החי ולהגביל את הטומאה לעצם מת
בלבד ,כמו במגילת המקדש ,שכן הדגש על 'כול' עצם ,ועל היותה 'שלמה'
אינו תומך בפרשנות זו 347.פרשנות אחרת שהעלו המהדירים דרך ספק כרוכה
בהשלמה חלופית שהציעו‘ :שכול עצם ש[היא שבורה] ושלמה' .לאמור ,המגילה
התכוונה להודיע טומאתן של עצמות שבורות כשלמות ,לעומת עמדה חולקת,
שפטרה מטומאה את הנוגע בעצמות מת שבורות .עמדה כזאת מצוטטת בפי
הקראי קירקסאני ,והוא טוען נגדה .גם הצעה זו נדחתה לבסוף בידי המהדירים,
שהרי חז"ל לא טיהרו כלל עצמות מת שבורות מטומאת מגע ,להפך — כל עצם
כשעורה מטמאת במגע .לפיכך הגיעו המהדירים למסקנה ,שממ"ת מתפלמסת
עם ההלכה הפרושית–התנאית ,שעצם שאין עליה בשר כראוי אינה מטמאת
346ממ"ת ב( 74-72 :עמ' .)54הדיון בקטע זה התפרסם גם במאמרי ,ספרות קומראן.
347ממ"ת ,עמ' .171-170על כן דחו המהדירים גם את הצעת ההשלמה 'עצם ש[ל אדם מת]'.
נימוק נוסף שהעלו לדחיית פרשנות זו הוא ,שהמגילה לא הייתה חולקת ,לשיטתם ,על
ההלכה הפרושית לקולה .לטעמי ,סברה זו עצמה אינה משכנעת ,וראיה מהּ ִפסקה הנידונה
במגילת המקדש ,וראו הדיון לעיל.
] [ 143
