Page 152 - ורד נועם סופי לאתר
P. 152
פרק ב
ש'אמרו' בה 341.ואף הרמב"ם ,הגם שהוא מצטט מדרש הלכה בדונו בטומאתו
של אבר מן החי ,נזקק לביטויים ‘מפי השמועה למדו' ,או ‘בא בקבלה'342.
קדמותה של טומאת אבר מן החי מתאשרת גם מניסוחה של מגילת המקדש,
שבמקרה הנידון אכן רומזת על פולמוס .אמנם מן הראוי להיזהר בנטייתו של
ידין לחפש את הפולמוס בכל היגד של המגילה ,אבל דווקא במקרה זה קשה
להניח שהמחבר היה בוחר להדגיש ש'עצם' שבכתוב היא עצם מת דווקא ,דבר
המשתמע ממילא מפשט הכתוב ,לולא עמדה לפניו פרשנות אחרת ,המוכרת לנו
היטב ממקורות חז"ל .לפיכך סביר להסיק ,שהמסורת בדבר טומאתו של אבר
מן החי ,כמו גם הדרשה הסומכת אותה ל'עצם אדם' שבכתוב ,קדמו למגילת
המקדש.
החכמים הנזכרים במשנת עדויות לעיל חלקו בפרטי דיניו של אבר מן החי,
אם כזית בשר ועצם כשעורה שפרשו ממנו טמאים ,כשם שהם טמאים כשפרשו
ממת 343.מתברר שדווקא ר' אליעזר ,מייצג ההלכה הקדומה הקרובה בכמה
מקרים להלכה הכתתית ,החמיר באבר מן החי וקירב אותו לדינו של מת344,
ואילו במגילת המקדש משתקפת תפיסה הצמודה לפשט ,הדוחה את ההלכה
המחמירה וה'פורחת באוויר' של אבר מן החי .לפנינו שוב דוגמה לתופעה
שכבר פגשנו :במקצת המקרים נהוגה ביד חז"ל חומרה עתיקה שבאה במסורת
ואינה נובעת מן המקרא ,וההלכה הקומראנית מתאפיינת במגמה של שיבה אל
המקרא כפשוטו .מגמה זו אינה מזוהה תמיד עם חומרה בדין ,ויש בה לעתים
דווקא מן הקולה345.
3 41השוו לדברי ר' אליעזר ,משנה ,נזיר ז ד' :מה זה עקיבה ,אין דנים ּכָן מקול וחומר!' ,וראו
דברי ר' יהושע שם ,ראו דיונו של כהנא ,שם.
342רמב"ם ,הלכות טומאת מת ב ג; פירוש המשנה לאהלות א ט (עמ' רמה).
343לפי מסקנת הסוגיה ,שם ,חלקו באותו עניין גם בדור תלמידי ר' עקיבא — ר' מאיר ור'
שמעון — במשנה ,חולין ט ח .ראו גם גולדברג ,אהלות ,עמ' .9
3 44ראו גם תוספתא ,עדויות ב י (עמ' ;)458אהלות ב ז-ח (עמ' .)599
345ראו באומגרטן ,מחלוקות ,עמ' 161הערה .17דוגמה נוספת ראו בדיון על הרחבת דין
האהילה אצל חז"ל ,לעיל ,ב .1עוד על חומרה וקולה בקומראן ראו להלן ,בסיכום הספר,
וכן נעם ,הערכה מחודשת .באומגרטן ,שם ,הציע שדבריו הסתומים של יוסי בן יועזר
שזיכוהו בכינוי 'שרייא' — המתיר — במשנה ,עדויות ח ה' :ודי יקרב למיתה מסאב',
מכוונים אולי לעמדה כעמדתה של מגילת המקדש :הנוגע במת מטמא ,אבל לא הנוגע
באבר/בעצם מן החי .ראו להלן ,פרק ד ,א.I 5
] [ 142
