Page 148 - ורד נועם סופי לאתר
P. 148

‫פרק ב‬

                                          ‫ג‪‘ .1‬עצם אדם מת' ואבר מן החי‬

            ‫וכול איש אשר יגע על פני השדה בעצם אדם מת ובחלל חרב‬
                              ‫או במת או בדם אדם מת או בקבר [‪]...‬‬

‫כפי שהראה ידין‪ ,‬לשון המגילה היא פרפרזה על במדבר יט טז‪' :‬וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר‬
‫יִּגַע ַעל ּ ְפנֵי ַהּׂ ָש ֶדה ּ ַב ֲח ַלל ֶח ֶרב אֹו ְב ֵמת אֹו ְב ֶע ֶצם ָאדָם אֹו ְב ָק ֶבר יִ ְט ָמא ׁ ִש ְב ַעת‬
‫יָ ִמים'‪ .‬המגילה הוסיפה ‘וכול [איש]'‪ ,‬בדומה ללשון פס' כ‪‘ :‬ואיש אשר יטמא ולא‬
‫יתחטא'‪ ,‬ושינתה את הסדר‪ .‬בכתוב‪ :‬חלל חרב‪ ,‬מת‪ ,‬עצם אדם‪ ,‬קבר‪ .‬במגילה‪:‬‬
‫עצם אדם‪ ,‬חלל חרב‪ ,‬מת‪ ,‬דם אדם מת‪ ,‬קבר‪ .‬כלומר‪ ,‬המגילה הקדימה את העצם‬
‫לראש הרשימה‪ ,‬ובמקומה נכתב ‘דם אדם מת'‪ 324.‬אפשר שבעל המגילה צמוד‬
‫כאן גם לסדרו של פס' יח‪ ]...[‘ :‬וְ ִהּזָה [‪ ]...‬וְ ַעל ַהּ ֹנגֵ ַע ּ ַב ֶע ֶצם אֹו ֶב ָח ָלל אֹו ַבּ ֵמת אֹו‬

                             ‫ַבּ ָק ֶבר'‪ ,‬ורק הוסיף קודם ל'קבר' גם ‘דם אדם מת'‪.‬‬
‫המגילה מדגישה שהביטוי ‘עצם אדם' מוסב על עצם המת דווקא‪ .‬הדגשה‬
‫זו מכוונת בלא ספק‪ ,‬כמו שהראה ידין‪ ,‬נגד עמדה הפוכה‪ ,‬שפירשה שהכוונה‬

                         ‫דווקא ל'אבר מן החי'‪ .‬עמדה זו מובעת בספרות חז'ל‪:‬‬

‫‘או בעצם אדם' (פס' טז) — זה אבר מן החי‪ .‬אתה או' זה אבר מן החי או אינו‬
‫אלא עצם כסעורה‪ .‬כשהוא אומ'‪‘ :‬ועל הנגע בעצם' (פס' יח)‪ ,‬הרי עצם כשעורה‬
‫אמור‪ .‬הא מה ת'ל ‘בעצם אדם'‪ ,‬זה אבר מן החי‪ .‬שני עצמות נאמרו בעינין‪‘ ,‬בעצם‬
‫אדם' — זה אבר מן החי‪‘ ,‬וכל‪ 325‬הנגע בעצם' — זה עצם כסעורה‪ .‬ד"א‪ 326‬מה המת‬

                                     ‫‪ 3	 24‬מגילת המקדש‪ ,‬ידין‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;156‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.258‬‬
‫‪ 	325‬הציטוט 'וכל הנגע בעצם'‪ ,‬המשותף כמעט לכל העדים (להוציא הילקוט וכתב יד לונדון‪.‬‬
‫גם רבינו הלל גרס 'וכל')‪ ,‬אינו תואם את לשון הכתוב‪ ,‬שהרי נאמר בפס' יח‪' :‬וְ ִהּזָה [‪ ]...‬וְ ַעל‬
‫ַהּ ֹנגֵ ַע ּ ַב ֶע ֶצם אֹו ֶב ָח ָלל אֹו ַבּ ֵמת אֹו ַבּ ָק ֶבר'‪ .‬ואמנם בראש הדרשה בכתב יד רומי‪' :‬ועל הנגע‬
‫בעצם' (אבל בשאר עדי הנוסח‪ ,‬חוץ מילקוט ומדרש חכמים‪ ,‬גם כאן 'וכל')‪ .‬וכן להלן‪,‬‬
‫בדרשה המקבילה על פס' יח (פסקה קכט)‪ ,‬בכל העדים‪ ,‬שלוש פעמים‪' :‬ועל הנגע' (או 'על‬
‫הנגע')‪ .‬אולם השיבוש לכאורה בדרשתנו הוא שיבוש עקשני‪ ,‬ולא בספרי בלבד‪ .‬הורוביץ‬
‫מפנה לתוספות יום טוב על משנה‪ ,‬כלים א ה‪ ,‬שמצא לשון זו בדרשתנו‪ ,‬בפירוש המשנה‬
‫לרמב"ם‪ ,‬לר"ש משאנץ ולברטנורא על כמה משניות‪ ,‬ואף בברייתא בבבלי‪ ,‬נזיר נד ע"א‬
‫(על פי בדיקתי‪ ,‬כך אכן בכתב יד מינכן‪ ,‬ותיקן ‪ ,110‬דפוס ונציה ודפוס וילנה [ושם תוקן על‬
‫פי מסורת הש"ס]‪ .‬בכתב יד מוסקבה–גינצבורג ‪ 1134‬מילים אלה לא השתמרו) ובפירושי‬
‫המיוחס לרש"י ותוספות שם‪ .‬נראה שלפנינו אשגרה מפס' טז‪ ,‬שם נאמר‪‘ :‬וכל אשר יגע'‪.‬‬
‫‪ 	326‬לא ברור מדוע פותחת דרשה זו בספרי ב'דבר אחר'‪ ,‬שהרי היא מוסיפה על הדרשה הקודמת‬
‫ואינה סותרת אותה‪ .‬בעל 'זרע אברהם' הציע כאן הגהה‪ .‬הורוביץ הציע שלעיל נלמד דין‬

                                 ‫] ‪[ 138‬‬
   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153