Page 144 - ורד נועם סופי לאתר
P. 144
פרק ב
של ‘גיות גוים' הזוקקת הכשר .לשיטת הספרי זוטא והירושלמי 307,יש לטבול גם
כלי בית למיניהם ,כלי נשק ,תכשיטים ואפילו בגדים ,ולא רק כלי סעודה שנקנו
מגויים .לפי שיטה זו ,ההנמקה העיקרית לפעולה הנעשית בכלים אינה הבעיה
הנסיבתית של מזון שאינו כשר ,אלא הנימוק העקרוני ‘לפי שיצאו מטומאת
הגוי ונכנסו לקדושת ישראל' 308.המסורת בדבר ההעברה באש בבמדבר לא כג
מלמדת מחדש על השורש המשותף של פרשנות המקרא הקומראנית והרבנית.
תופעה זו של מדרש עתיק וקצר ,המצוטט בספרות קומראן ובספרות חז"ל
ומתפרש בכל אחת מהן בפנים שונים ,נקרית על דרכנו לא אחת בחקר המדרש
הקומראני בהשוואה אל שקיעים עתיקים במדרש ההלכה התנאי 309.במקרה זה
מוכיחה ההקבלה כמה עתיקה ומושרשת עשויה פרשנותם של חז"ל להיות ,גם
אם למראית עין היא נועזת ,מאולצת וחותרת תחת פשט הפסוקים .יש להעיר
עוד ,שהציווי השני משלב בתוכו ,נוסף על במדבר לא כ ,גם רמיזות לויקרא יא
לבִ ‘ :מּכָל ּ ְכ ִלי ֵעץ אֹו ֶבגֶד אֹו עֹור אֹו ׂ ָשק ּכָל ּ ְכ ִלי ֲאׁ ֶשר יֵ ָעׂ ֶשה ְמ ָלאכָה ּ ָב ֶהם ּ ַבּ ַמיִם
יּו ָבא וְ ָט ֵמא ַעד ָה ֶע ֶרב וְ ָט ֵהר' .גם מפסקה זו ,כמו שראינו לעיל בנוגע למגילת
המקדש ,נשקף הצירוף החוזר של דיני השרץ של ויקרא יא אל דיני המת של
במדבר יט .למרות עיסוקו כאן בטומאה ‘לנפש אדם' (שורה 310,)11המחייבת
הזאה של מי נידה (‘כי אם הוזו כמשפט') וטומאת שבעה ,אין המחבר נרתע
מלהשתמש בפסוק שעניינו המקורי טומאת שרץ ,ואשר משמיע דין טומאת ערב
וטבילה במים בלבד (‘במים יובא וטמא עד הערב וטהר').
'כלי מסמר או יתד בכותל'
על הכלים הנזכרים במגילת המקדש יש להוסיף את הכלים הנטמאים במת על
פי הפסקה בברית דמשק ,אשר נידונה לעיל .כאן הדגש הוא על ‘כלי מעשה',
כלומר כלי עבודה ,ועל מסמר ויתד ,ולא על כלי קיבול ובגדים.
3 07ספרי זוטא לא כג (עמ' ;330ספרי זוטא גניזה ,עמ' ;)224ירושלמי ,עבודה זרה ה יב ,מה
ע"ב (עמ' .)1412-1411
308ירושלמי ,שם .לכל זה ראו דיונו של ליברמן ,ספרי זוטא ,עמ' .107-106
309לקמן נפגוש במדרש עתיק נוסף מסוג זה' :מה עצם שלם ,אף אדם שלם' ,אשר נתפרש אף הוא
בשתי הספרויות בפנים שונים .ראו להלן ,ג .1דוגמאות נוספות ראו אצל קיסטר ,עיונים ,עמ'
;335-333נעם ,ספרות קומראן .להלכה טרום תנאית נוספת המשוקעת במקור קומראני
ובמדרש הלכה ראו נעם ,שירי דוד.
3 10ראו במדבר יט יא ,יג; ט ו-ז.
] [ 134
