Page 140 - ורד נועם סופי לאתר

‫פרק ב‬

‫בקטע קומראני של ברית דמשק‪ ,‬המקביל בעניינו לרשימת הכלים הנזכרים‬
‫במגילת המקדש‪:‬‬

‫ומכו[ל]‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 9‬הזהב והכסף [והנחושת וה]בדיל והעו[פרת אשר עשו הגואים פ]סל אל‬

‫יביאהו‬

‫‪ 10‬איש אל טהר[תו מן החד]ש‪ 298‬הבא מן הט[הו]ר [י]ביא‪ 299‬אל יב[א‬

‫איש] כול עור ובגד ומן‬

‫‪ 11‬כל הכל[ים אשר יעשה מ]לאכה בהם אשר יטמאו לנפש [אדם כיא] אם‬

‫הוזו כמשפט‬

‫במי‪]300‬הנדה בקץ הרשע‪301‬‬ ‫‪[ 12‬‬

‫קטע זה‪ ,‬ששוחזר משלושה עותקים‪ ,‬מעורר כמה בעיות של קריאה‪ ,‬השלמה‬
‫ופרשנות‪ .‬ההשלמה ‘הטהור יביא' בשורה ‪ 10‬מסופקת‪ .‬אפשר ששיעורו של‬
‫המשפט כולו הוא‪‘ :‬מן החדש [כלומר‪ ,‬ממתכת חדשה אשר לא שימשה את‬
‫הגויים לפסל]‪ַ ,‬הּ ָבא מן הטהור [כלומר ממתכת טהורה] יביא'‪ .‬השימוש בתואר‬
‫‘חדש' למתכת הוא חריג והצירוף ‘חדש הבא מן הטהור' אף הוא קשה‪ .‬החוק‬
‫כולו עמום‪ ,‬ולא ברור לגמרי מהו האיסור המוחל על המתכות אשר שימשו‬
‫לפסל‪ .‬גם הקשר בין חובת ההזאה של מי נידה על כלים ובגדים (שורות ‪)12-10‬‬

‫‪ 298‬באומגרטן (ראו להלן) השלים‪[' :‬כי אם] מן החדש'‪.‬‬
‫‪ 299‬שתי המילים 'הטהור יביא' הן שחזור על סמך הצעתו של פרופ' אלישע קימרון‪' :‬הטהור‬
‫הבא'‪ ,‬וראו ההערה הבאה‪ .‬נראה לי שהצורה 'יביא' (או 'יובא'?) נוחה יותר מצורת הציווי‪,‬‬
‫שלדברי קימרון אינה רווחת בקומראן בכלל ובברית דמשק בפרט‪ .‬בפועל לא שרדו‬
‫כאן בבירור אלא הה'א הפותחת את המילה הראשונה‪ ,‬ושרידים מסופקים של האותיות‬
‫המסיימות את שתי המילים‪ :‬רי"ש ואל"ף‪ .‬באומגרטן הציע כאן את הקריאה‪' :‬הכור [‪']...‬‬
‫(ראו יחזקאל כב כ‪ ,‬וכן פשיטתא על במדבר לא כג)‪ ,‬במשמעות של כור מצרף של מתכות‪,‬‬
‫אך לדברי פרופ' קימרון‪ ,‬בשיחה‪ ,‬אין השלמה זו מתאימה מצד הרווח ושרידי האותיות‪.‬‬

‫ראו עוד להלן‪.‬‬
‫‪ 3 00‬בשורה זו לא הובאה הצעת ההשלמה של קימרון במלואה‪.‬‬
‫‪ 301‬הקטע מצוי בידנו בשלושה עותקים‪ ,4Q269 8 ii 2-5 :‬באומגרטן‪ ,‬ברית דמשק‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,4Q270 3 iii 20-21 ;131-130‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,4Q271 2 8-12 ;151‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .173‬ברית דמשק‬
‫משולב‪ ,‬חטיבה ג‪ ,‬שורות ‪ ,103-99‬עמ' ‪ .33‬הנוסח המובא כאן הוא מתוך קטע ‪ ,271‬על פי‬
‫מהדורת קימרון‪ ,‬בשינוי קל ובהשמטה של אחת ההשלמות‪ ,‬וראו להלן‪.‬‬

‫] ‪[ 130‬‬