Page 137 - ורד נועם סופי לאתר
P. 137

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫יא‪‘ :‬נאמרו ד' כלים בשרץ [‪ ]...‬ונאמ[רו] ד' כלים במת'‪ 283.‬לא רק המקורות‬

‫המקראיים‪ ,‬אלא גם סדר הדרשות כאן מקביל לסדרה של מגילת המקדש‪.‬‬

‫במגילה‪‘ :‬וכול כלי עץ ברזל ונחושת וכול כלים וכו' [‪ ]...‬והאדם'‪ .‬גם המדרש‬
‫מונה תחילה את סוגי הכלים הנלמדים מפרשת טומאת מת ומפרשת מדיין‪284,‬‬
‫ואז הוא פונה אל האדם — ‘לאדם מניין?' — ולומד גם את דינו מפרשת מדיין‪285.‬‬

                                                            ‫כלי מתכת והעברה באש‬

‫בפרשת הכלים הנטמאים מתגלה במגילת המקדש פרשנות מקרא נוספת‬
‫המשותפת לה ולהלכה הרבנית‪ 286.‬פרשנות זו מוציאה את הכתוב מידי פשוטו‪,‬‬
‫ועד כה לא נידונה במחקר מפני שהיא נלמדת דווקא משתיקתה של מגילת‬
‫המקדש‪ .‬בסיפור המקראי של מלחמת מדיין מובאת הוראתו של אלעזר הכוהן‬

                                                                ‫לאנשי הצבא‪:‬‬

‫וַּיֹא ֶמר ֶאלְעָזָר ַהּכֹהֵן ֶאל ַאנְׁ ֵשי ַהּצָ ָבא ַהּבָ ִאים לַּ ִמלְ ָח ָמה זֹאת חֻּקַת ַהּתֹורָה ֲאׁ ֶשר צִּוָה‬

‫ה' ֶאת מֹׁ ֶשה‪ַ :‬אְך ֶאת ַהּזָ ָהב וְ ֶאת ַהּכָ ֶסף ֶאת ַהּנְחֹׁ ֶשת ֶאת ַהּבַרְז ֶל ֶאת ַהּבְדִיל וְ ֶאת‬

‫ָהעֹפָרֶת‪ּ :‬כָל ּ ָדבָר ֲאׁ ֶשר י ָבֹא בָ ֵאׁש ּ ַתעֲבִירּו בָ ֵאׁש וְ ָטהֵר ַאְך ּבְ ֵמי נִּדָה י ִ ְת ַחּ ָטא וְכֹל‬

‫ֲאׁ ֶשר ֹלא י ָבֹא ּ ָב ֵאׁש ּ ַתעֲבִירּו בַּ ָמי ִם‪ :‬וְכִּבַ ְסּ ֶתם ּבִגְדֵיכֶם ּ ַבּיֹום ַהּׁ ְשבִיעִי ּו ְט ַהרְּ ֶתם וְ ַא ַחר‬

‫(במדבר לא כא‪-‬כד)‬                           ‫ּ ָתבֹאּו ֶאל ַהּ ַמחֲנֶה‪:‬‬

‫הוראה זו באה בהמשך ישיר לחוקי הטיהור מטומאת המת של הלוחמים‪ ,‬השבי‬

‫והשלל (פס' יט‪-‬כ)‪ ,‬המתאימים בדיוק לציוויים בפרשת פרה אדומה (במדבר יט)‬
‫ומהדהדים את לשונה‪ ,‬כמו גם הלשון ‘זאת חקת התורה' בפתח דברי אלעזר‪287.‬‬

‫ואולם לפנינו חוק חדש שאין לו זכר בציווי המקורי על פרה אדומה בפרק יט‪.‬‬

‫כלי אחד להקל ולהחמיר עליו‪ ,‬מה להלן בכלי חרס הכת'‪ ,‬מד'‪ ,‬אף כן בכלי חרס הכת'‬
‫מד' — כלומר לרבות את הכלי האחד שטומאתו נתפרשה בנפרד ודיניו שונים‪ ,‬ואשר הוצא‬
‫מכללם של ‘ארבעה כלים [ו]כלי מתכות' בפרשת המת‪ ,‬ואף מכלל הכלים בפרשת השרץ‪.‬‬
‫כלי זה נרמז בלשון ‘כל כלי פתוח'‪ ,‬וטיבו מתפרש להלן בדרשה הבאה בספרי‪"‘ :‬וכל כלי‬

                    ‫פתוח" — בכלי חרס הכת' מדבר'‪ .‬ראו הדיון בכלי חרס לעיל‪ ,‬ב‪.II 3‬‬
             ‫‪ 2	 83‬ספרי שם (עמ' ‪ ;163‬כתב יד רומי‪ ,‬עמ' ‪ .)134‬על מדרש זה ראו לעיל‪ ,‬ב‪.II 3‬‬
‫‪ 2	 84‬אלא שעניינו‪ ,‬בניגוד לשיטת המגילה‪ ,‬למעט כלי גללים‪ ,‬כלי אבנים וכלי אדמה מטומאה‪.‬‬
‫‪ 	285‬ובכך מבקש למעט את 'נפשות בהמה' שלעיל פתח גם במיעוטה‪' :‬ועדין [‪ ]...‬ונפשות בהמה‬

                                                                              ‫במשמע?'‪.‬‬
                                  ‫‪ 2	 86‬לעניין זה‪ ,‬אשר יידון להלן‪ ,‬ראו גם נעם‪ ,‬תעבירו באש‪.‬‬

                                                      ‫‪ 2	 87‬ביתר פירוט ראו לעיל‪ ,‬פרק א‪ ,‬ה‪.2‬‬

                                 ‫] ‪[ 127‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142