Page 134 - ורד נועם סופי לאתר
P. 134
פרק ב
ב II 4טיהור הכלים
ביום אשר יצא המת ממנו י/וטהרו את הבית ואת כול כליו
רחים ומדוכה וכול כלי עץ ברזל ונחושת וכול כלים אשר יש להמה טהרה
(מט)16-13: ובגדים ושקים ועורות יתכבסו...
וכול הכלים ובגדים ועורות וכול מעשה עזים כמשפט התורה הזואת תעשו
להמה וכול כלי חרש ישברו כי טמאים המה ולוא יטהרו עוד עד לעולם
(נ269)19-16:
כלי אבן
ידין הדגיש את ייחודם של ‘רחים ומדוכה' ,כלים העשויים אבן ,ללמדך שבעל
המגילה גרס ,שלא כשיטת חז"ל ,שכלי אבן מקבלים טומאה 270.בשל ההקפדה
הרווחת על הטהרה התקיימה בארץ–ישראל בימי בית שני תעשייה נרחבת
של כלי אבן 271.גם בקומראן ובאתרים סמוכים נמצאו כלי אבן רבים 272.חנן
אשל תמה על כך ,שהרי הכת החילה טומאה גם על כלים עשויי אבן 273.נוכח
השלמתו ופרשנותו לקטע ברית דמשק הנידון לעיל (‘וכל<י> העצים והאבנים
269לפסקה בשלמותה ראו להלן ,סעיף ד.
2 70מגילת המקדש ,ידין ,א ,עמ' ;255שם ,ב ,עמ' .152על כלי גללים ,אבנים ואדמה שאינם
מקבלים טומאה ראו משנה ,כלים י א; ספרי במדבר קכו (עמ' ;)163-162משנה ,אהלות
ה ה (עמ' ;)40בבלי ,שבת נח ע"א; יומא ב ע"א .ראוי להעיר על שני מקורות שאינם
מתיישבים לכאורה עם ההנחה שריחיים לעולם עשויים אבן ,ושריחיים ,אפילו הם של
אבן ,לעולם טהורים אצל חז"ל .במשנה ,ביצה ב ט מדובר ב'ריחים של פלפלין' העשויים
עץ ומתכת ,שהם טמאים ,אבל נראה שהמדובר בכלי חריג בסוגו .המשנה באהלות ח ג
(עמ' )63מלמדת ש'ריחיים שלאדם' (שהם כנראה של אבן) הם בין ה'מביאין ולא חוצצין'
הנמנים שם ,שכולם בגדר כלים המקבלים טומאה ,ולפיכך אינם חוצצים בפני הטומאה.
אבל נראה שהריחיים יוצאים מכלל כל הכלים שנזכרו קודם (ואכן נאמר שם‘ :ומוסף
עליהם הריחיים שלאדם') ,שאינם חוצצים לא מפני שהם כלי המקבל טומאה אלא מפני
שהם מיטלטלים ממקומם‘ ,כי מתנאי דבר החוצץ שלא תהא דעתו לפנותו' .ראו פירוש
המשנה ,שם ,טהרות ,עמ' רפב; גולדברג ,אהלות ,שם.
271לספרות על ממצא כלי האבן ראו אשל ,כלי אבן ,עמ' 45הערה .2ראו גם רגב ,טהרת
חולין ,עמ' .234-230
2 72אשל ,שם ,והערה .3
273שם ,במאמר כולו.
] [ 124
