Page 138 - ורד נועם סופי לאתר
P. 138

‫פרק ב‬

‫אנשי הצבא מצטווים על העברה באש של כלי מתכת והעברה במים של כלים‬
‫שאינם עמידים באש‪ ,‬נוסף על החיטוי ב'מי נדה'‪ 288.‬מפתיע לגלות שפרשנותם‬
‫של חז"ל לכתובים אלה חופפת במידה רבה את אחת הגישות הקיצוניות בחקר‬
‫המקרא‪ ,‬הרואה בפסוקים כא‪-‬כג מעין תחיבה של גוף זר מתוך הקשר אחר‪289.‬‬
‫הכפילות בציווי הנוסף על טיהור מטומאת מת‪ ,‬והיעדרו המוחלט של דין מיוחד‬
‫זה מבמדבר יט‪ ,‬הביאו את חז"ל לראות בתוכנם של פסוקים אלה מעין מאמר‬
‫מוסגר‪ ,‬מתוך הקשר שונה מעיקרו‪ .‬לשיטתם‪ ,‬לא בטומאת מת מדובר כאן‪ ,‬כי‬
‫אם בכלי שבישלו בו נכרים‪ ,‬לא בטיהור כי אם בהגעלה‪ ,‬לא בתנאי מלחמה‬
‫כי אם בחיי יומיום‪ 290.‬כלומר‪ ,‬הפסוק מתאר את הדרך להכשיר כלים לאחר‬
‫שימושם בידי נכרים — בלשון חז"ל ‘גיעולי גוים'‪ — 291‬בלא כל קשר לטומאת‬
‫מת‪ .‬אבל כלים שנטמאו במת זוקקים הזאה של מי הפרה האדומה בלבד‪ ,‬לא‬

                                                  ‫ליבון באש ולא הדחה במים‪.‬‬
‫פרשנות נועזת זו יוצרת דיחוקים לא מעטים‪ ,‬שהרי פסוקים אלה נתונים‬
‫בתוך מסגרת ברורה ורצופה של טיהור מטומאת מתים (פס' יט‪-‬כ‪ ,‬כד)‪ .‬אין‬
‫בכתוב כל רמז לפתיחתו של דיון בעניין חדש‪ ,‬ועל הכול — בפסוק זה עצמו‬
‫נזכרים ‘מי נדה' (‘ּכָל ּדָ ָבר ֲאׁ ֶשר יָ ֹבא ָב ֵאׁש ּ ַת ֲע ִבירּו ָב ֵאׁש וְ ָט ֵהר ַאְך ּ ְב ֵמי נִּדָה‬
‫יִ ְת ַחּ ָטא')‪ ,‬הכינוי שהשתמש בו לעיל פרק יט שלוש פעמים (פס' ט‪ ,‬יג‪ ,‬כ)‬
‫בתארו את המים שהוכנו מאפר הפרה‪ .‬אין לך ראיה מובהקת מזו שפסוקנו‬
‫עוסק דווקא בטקס הטיהור מטומאת מת! אולם חז"ל לא חשו גם לבעיה‬
‫זו‪ ,‬וברייתא בתלמוד מציעה פירוש חדש ל'מי נדה' בהקשר הזה‪ ,‬בניגוד‬

‫‪ 2	 88‬הפרשנים ואף החוקרים המודרניים נחלקו בטיבה של העברה זו במים וביחסה אל הזאת מי‬
‫נידה‪ .‬נראה שעל פי פשט הפסוק אין ההעברה במים הנזכרת בפסוק זהה להזאת מי חטאת‪.‬‬

                                                   ‫ראו הדיון לעיל‪ ,‬פרק א‪ ,‬ה‪ 2‬ובהערות‪.‬‬
‫‪ 	289‬ראו לעיל‪ ,‬פרק א‪ ,‬ה‪ ,2‬את דעתו של מרטין נות‪ ,‬שראה בפסוקים כא‪-‬כג תוספת שנקטעה‬
‫מתוך הקשר אחר‪ ,‬ואילו את הצירוף 'מי נדה' הנזכרים בפס' כג ביאר כתוספת מאוחרת‬
‫יותר על גבי יחידה זאת‪ .‬מובן שלא אלה המונחים המשמשים את מדרש חז"ל ולא השאלות‬
‫הביקורתיות הן המטרידות אותם‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬המסקנה ההלכתית שהעלו קרובה למדי‬

                                                  ‫לתפיסתו הפרשנית המודרנית של נות‪.‬‬
‫‪ 2	 90‬ראו ספרי במדבר קנח (עמ' ‪ ,)214‬וראו עוד להלן; משנה‪ ,‬עבודה זרה ה יב; ירושלמי‪,‬‬
‫עבודה זרה ה יב‪ ,‬מה ע"ב (עמ' ‪ ;)1412-1411‬בבלי‪ ,‬נזיר לז ע"ב; עבודה זרה עה ע"ב‪-‬עו‬

         ‫ע"א‪ .‬על ההתמודדות של מחקר המקרא עם פסוקים אלה ראו לעיל‪ ,‬פרק א‪ ,‬ה‪.2‬‬
‫‪ 	291‬ראו למשל ירושלמי‪ ,‬עבודה זרה ה יב‪ ,‬מה ע"ב (עמ' ‪ ;)1412-1411‬בבלי‪ ,‬פסחים מד ע"ב;‬

                                                  ‫נזיר לז ע"ב; עבודה זרה לח ע"ב ועוד‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 128‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143