Page 143 - ורד נועם סופי לאתר
P. 143
טומאת המת בספרות קומראן
תן לבך לקשר בין הלשון ‘מפני גיות גוים' לבין ההדגשה של ברית דמשק:
‘אשר עשו הגוים' ,הנספחת לאותו פסוק ממש .נראה שהמשפט ‘מפני גיות
גוים' לא התהווה בראשונה בתוך הקשרה של רשימת הכלים הנמנים במדרש.
מצד התחביר אין הוא מחובר אל הרשימה ואינו תלוי בה .הרשימה מוסבת על
מילות הפסוק ‘כל דבר' ומפרטת את טיב הכלים ,ואילו ההיגד ‘מפני גיות גוים'
מוסב דווקא על חלקו האחר של הפסוק‘ :תעבירו באש/במים' ,ותכליתו להציע
לו נימוק ולא פירוט‘ :תעבירו באש' — מפני גיות גוים; ‘תעבירו במים' — מפני
גיות גוים‘ .גיות' היא נכריות ,שם עצם מופשט שנגזר מהכינוי ‘גוי' אך קשה
לדעת למה בדיוק מכוונת מילה זו כאן 305.נראה שלפנינו דרשה לקונית עתיקה,
שתכליתה לנתק את פעולות הטיהור בפסוק זה מטומאת המת ,ולקשור את
ההעברה באש שבכתוב זה אל ‘אשר עשו הגוים' או ‘גיות גוים' ,כלומר לנמק
אותה בזה שהכלים האמורים נלקחו שלל מ'גויים' במלחמה ,ולא בכך שנטמאו
במת .פרשנות זו נעשתה כנראה יסוד מוסד בכל החוגים בימי הבית השני ,כפי
שראינו במגילת המקדש ובברית דמשק ,וכך גם בהלכה התנאית .נראה שהכול
הסכימו שאין צורך בהעברה באש של כלים שנטמאו במת .ואולם דרשה עתיקה
זו שימשה יסוד לפרשנויות חדשות שהושתתו עליה .בספרות הכת נתפרש
מעשה הגויים בעבודה זרה ,ולפירוש העתיק שהזכיר באופן כלשהו את אשר
עשו הגויים נוספה המילה ‘פסל'.
נראה שביסוד פרשנות זו עמדה מעין גזרה שווה .בפסוק זה נזכרים זהב וכסף
שיש להעבירם באש ,ואף בעניינם של פסילי העמים ,שחובה לשרפם באש,
נאסרים כסף וזהבְ ּ‘ :פ ִסי ֵלי ֱאֹל ֵהי ֶהם ּ ִתׂ ְש ְרפּון ּ ָב ֵאׁש ֹלא ַת ְח ֹמד ּ ֶכ ֶסף וְזָ ָהב ֲע ֵלי ֶהם
וְ ָל ַק ְחּ ָת ָלְך ּ ֶפן ּ ִתּוָ ֵקׁש ּבֹו ּ ִכי תֹו ֲע ַבת ה' ֱאֹל ֶהיָך הּוא' 306.ואילו בפי חז"ל התפרשה
‘גיות גוים' בכלים שבושל בהם או ניתן בהם איסור :סכינים ,קדרות ,שפודים,
כוסות וכיוצא בהם .עם זה ,גם בספרות חז"ל שרדה פרשנות רחבה יותר למהותה
ש"ו ,וכן בכתב יד אוקספורד ,151כתב יד לונדון ,341ועדי נוסח של פירוש רבינו הלל.
הנתונים על פי מהדורתו של פרופ' מנחם כהנא לספרי במדבר .רשימת הכלים הנמנים
במדרש שולבה בתרגום המיוחס ליונתן לפסוק זה.
3 05ראו פירושו של המהדיר לשורה ,5שם' :ומקור המלה גויות לא מצאתי' .אחי ,ד"ר יואל
אליצור ,הפנה את תשומת לבי ללשון 'בגיותה' (בבלי ,כתובות יא ע"א) המוסבת על גיורת,
שפחה ושבויה בתקופת נכריותן.
3 06דברים ז כה; השוו מגילת המקדש ב( 8-7 :מהדורת קימרון ,עמ' .)11
] [ 133
