Page 143 - ורד נועם סופי לאתר
P. 143

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫תן לבך לקשר בין הלשון ‘מפני גיות גוים' לבין ההדגשה של ברית דמשק‪:‬‬
‫‘אשר עשו הגוים'‪ ,‬הנספחת לאותו פסוק ממש‪ .‬נראה שהמשפט ‘מפני גיות‬
‫גוים' לא התהווה בראשונה בתוך הקשרה של רשימת הכלים הנמנים במדרש‪.‬‬
‫מצד התחביר אין הוא מחובר אל הרשימה ואינו תלוי בה‪ .‬הרשימה מוסבת על‬
‫מילות הפסוק ‘כל דבר' ומפרטת את טיב הכלים‪ ,‬ואילו ההיגד ‘מפני גיות גוים'‬
‫מוסב דווקא על חלקו האחר של הפסוק‪‘ :‬תעבירו באש‪/‬במים'‪ ,‬ותכליתו להציע‬
‫לו נימוק ולא פירוט‪‘ :‬תעבירו באש' — מפני גיות גוים; ‘תעבירו במים' — מפני‬
‫גיות גוים‪‘ .‬גיות' היא נכריות‪ ,‬שם עצם מופשט שנגזר מהכינוי ‘גוי' אך קשה‬
‫לדעת למה בדיוק מכוונת מילה זו כאן‪ 305.‬נראה שלפנינו דרשה לקונית עתיקה‪,‬‬
‫שתכליתה לנתק את פעולות הטיהור בפסוק זה מטומאת המת‪ ,‬ולקשור את‬
‫ההעברה באש שבכתוב זה אל ‘אשר עשו הגוים' או ‘גיות גוים'‪ ,‬כלומר לנמק‬
‫אותה בזה שהכלים האמורים נלקחו שלל מ'גויים' במלחמה‪ ,‬ולא בכך שנטמאו‬
‫במת‪ .‬פרשנות זו נעשתה כנראה יסוד מוסד בכל החוגים בימי הבית השני‪ ,‬כפי‬
‫שראינו במגילת המקדש ובברית דמשק‪ ,‬וכך גם בהלכה התנאית‪ .‬נראה שהכול‬
‫הסכימו שאין צורך בהעברה באש של כלים שנטמאו במת‪ .‬ואולם דרשה עתיקה‬
‫זו שימשה יסוד לפרשנויות חדשות שהושתתו עליה‪ .‬בספרות הכת נתפרש‬
‫מעשה הגויים בעבודה זרה‪ ,‬ולפירוש העתיק שהזכיר באופן כלשהו את אשר‬

                                             ‫עשו הגויים נוספה המילה ‘פסל'‪.‬‬
‫נראה שביסוד פרשנות זו עמדה מעין גזרה שווה‪ .‬בפסוק זה נזכרים זהב וכסף‬
‫שיש להעבירם באש‪ ,‬ואף בעניינם של פסילי העמים‪ ,‬שחובה לשרפם באש‪,‬‬
‫נאסרים כסף וזהב‪ְ ּ‘ :‬פ ִסי ֵלי ֱאֹל ֵהי ֶהם ּ ִתׂ ְש ְרפּון ּ ָב ֵאׁש ֹלא ַת ְח ֹמד ּ ֶכ ֶסף וְזָ ָהב ֲע ֵלי ֶהם‬
‫וְ ָל ַק ְחּ ָת ָלְך ּ ֶפן ּ ִתּוָ ֵקׁש ּבֹו ּ ִכי תֹו ֲע ַבת ה' ֱאֹל ֶהיָך הּוא'‪ 306.‬ואילו בפי חז"ל התפרשה‬
‫‘גיות גוים' בכלים שבושל בהם או ניתן בהם איסור‪ :‬סכינים‪ ,‬קדרות‪ ,‬שפודים‪,‬‬
‫כוסות וכיוצא בהם‪ .‬עם זה‪ ,‬גם בספרות חז"ל שרדה פרשנות רחבה יותר למהותה‬

‫ש"ו‪ ,‬וכן בכתב יד אוקספורד ‪ ,151‬כתב יד לונדון ‪ ,341‬ועדי נוסח של פירוש רבינו הלל‪.‬‬
‫הנתונים על פי מהדורתו של פרופ' מנחם כהנא לספרי במדבר‪ .‬רשימת הכלים הנמנים‬

                                      ‫במדרש שולבה בתרגום המיוחס ליונתן לפסוק זה‪.‬‬
‫‪ 3	 05‬ראו פירושו של המהדיר לשורה ‪ ,5‬שם‪' :‬ומקור המלה גויות לא מצאתי'‪ .‬אחי‪ ,‬ד"ר יואל‬
‫אליצור‪ ,‬הפנה את תשומת לבי ללשון 'בגיותה' (בבלי‪ ,‬כתובות יא ע"א) המוסבת על גיורת‪,‬‬

                                                        ‫שפחה ושבויה בתקופת נכריותן‪.‬‬
                    ‫‪ 3	 06‬דברים ז כה; השוו מגילת המקדש ב‪( 8-7 :‬מהדורת קימרון‪ ,‬עמ' ‪.)11‬‬

                                 ‫] ‪[ 133‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148