Page 145 - ורד נועם סופי לאתר
P. 145
טומאת המת בספרות קומראן
וכל כלי (מסמר) מסמר או יתד בכותל
אשר יהיו עם המת בבית וטמאו בטמאת אחד כלי מעשה
המסמר והיתד הנזכרים כאן מקבילים למנעול הנזכר במגילת המקדש (מט,)13 :
שכן אף הוא כלי מתכת פשוט (כלומר ללא קיבול) ,המוצמד דרך קבע לקיר או
לדלת .בשני המקרים מיוחסת לו טומאה בתורת הכת ,ואילו לפי השיטה התנאית
חיבורו אל הקיר או הדלת מטהרו 311.הדיון המחקרי בהלכה זו של ברית דמשק
עסק בשני קשיים ,תוכני ותחבירי ,שאינם מנותקים זה מזה .מצד התחביר,
לא ברור משמעו של הצירוף ‘כלי מסמר'‘ .כלי ,כגון מסמר או יתד'? ‘כלי ,או
מסמר'? ‘כלי שעשוהו ממסמרים'? 312מצד התוכן נחלקו החוקרים בדבר יחסה
של הלכה זו אל שיטת חז"ל ,שעל פיה אין מסמר הנעוץ בכותל מקבל טומאה,
כמוהו ככותל עצמו .התנאים נחלקו רק בדינם של מסמרים שיש להם שימוש
נוסף ,אם שימוש זה מוציאם מכלל מסמר רגיל והופכם לכלי המקבל טומאה:
מסמר הגרע [איזמל של מקיז דם או מסמר בסדן של נפח] טמא ,שלאבן שעות [מסמר
התקוע במרכז שעון השמש] טהור ,ר' צדוק מטמא .מסמר הגרדי [של האורג] טמא
[…] .מסמר שהיתקינו להיות פותח ונועל בו [שעיקמו ועשאו מפתח] — טמא313.
העשוי לשמירה [כסימן לשמירה ,ואינו משמש לפתיחה] — טהור .מסמר שהיתקינו
להיות פותח בו את החבית ,ר' עקיבה מטמא וחכ[מים] מטהרין עד שיצרפנו [ויחזקנו
לצורך זה] .מסמר שלשלחני 314טהור ,ר' צדוק מטמא315.
מתרגומו של שכטר ללשונה של ברית דמשק עולה שפירש ‘מסמר' כפשוטו,
כפירוט או כתוספת על ההגדרה הכוללת ‘כלי' .לפיכך גם העיר שהלכה זו
נוגדת את שיטת חז"ל ,המטהרים את המסמר 316.גינצבורג ,כדרכו ,ביקש ליישב
הלכה זו עם ההשקפה התנאית .לכן הציע מעין ‘אוקימתא' בברית דמשק :אין
המדובר במסמר רגיל ,אלא במסמר המשמש שימוש נוסף ,ואם כן קרובה דעת
המגילה לדעת ר' צדוק במשנה .אבל בד בבד הציע קריאה נוספת בטקסט,
3 11על טומאתם של פשוטי כלי מתכת ,ועל טהרתם בהיותם מחוברים לקרקע ,ראו משנה,
כלים יא א-ב ,וראו הדיון להלן.
312לפרשנות נוספת ורחוקה ראו הוניג ,חוקי טהרה ,עמ' .567-566
313בכתב יד קויפמן נוספה כאן בטעות ה"א ,ונמחקה.
314לפני מילה זו נוסף' :של' ונמחק.
315משנה ,כלים יב ד-ה.
3 16שכטר ,קטעים ,עמ' .83
] [ 135
