Page 146 - ורד נועם סופי לאתר
P. 146

‫פרק ב‬

‫המ ַשנה את משמעותו‪ ,‬ופירש ‘כלי מסמר' — כלי העשוי מסמרים‪ ,‬כנזכר‬
‫במשנה‪‘ :‬העושה כלים [‪ ]...‬ומן המסמר[ו]ת שידוע שנעשו מכלים — טמאין‪,‬‬
‫מן המסמרת — בית שמי מטמין ובית הלל מטהרין'‪ 317.‬המשנה מלמדת על‬
‫עצם קיומה של נטייה רווחת למחזר מתכות‪ ,‬ובכלל זה על קיומם של כלים‬
‫עשויים מסמרים‪ .‬משתמע שכלי העשוי מסמרים סתם‪ ,‬נחלקו בו בית הלל ובית‬
‫שמאי‪ ,‬ואילו כלים שנעשו ממסמרים‪ ,‬שאף הם נעשו מלכתחילה מכלי‪ ,‬טמאים‬
‫לדעת הכול‪ 318.‬גינצבורג העדיף פירוש זה לטקסט בברית דמשק מאחר שהוא‬
‫תואם את שיטת המשנה‪ .‬עם זה‪ ,‬העיר שאם נקבל שאכן ברית דמשק מטמאת‬
‫את ה'עפר' בקרקע בית המת כפשוטו (לעיל‪ ,‬שורה ‪ ,)16‬ולא ‘כלי עפר'‪ ,‬כפי‬
‫שהציע לעיל להשלים‪ ,‬כי אז ודאי שלא היה ַלּ ַכת דין מקביל לדין ‘מחובר' של‬
‫חז"ל‪ .‬כל הנעוץ בקרקע או בקיר היה מקבל טומאה ממש כמותם‪ ,‬ואין מקום‬
‫לכל דיחוק שיפטור מסמרים מטומאה‪ 319.‬ואמנם נראה שזהו הפירוש הנכון‪ ,‬הן‬
‫משום שהקרקע והקירות עצמם נטמאים לשיטת הכת‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬הן‬
‫משום שהסיפא ‘או יתד בכותל' מלמד שאף הרישא עניינו במסמר נעוץ בקיר‪,‬‬

                                                 ‫ולא בכלי העשוי מסמרים‪320.‬‬
‫רבין תרגם ‘כלי מסמר' כפשוטו — ‪ — utensil <or> nail‬אבל בפירושו‬

                                                                      ‫‪ 	317‬משנה‪ ,‬כלים יא ג‪.‬‬
‫‪ 3	 18‬הרמב"ם פירש שהמשנה עוסקת ביכולתם של כלים אלה לקבל טומאה בעתיד‪ .‬לפי‬
‫מפרשים אחרים‪ ,‬הם מקבלים טומאה לדעת הכול‪ ,‬ולא נחלקו אלא בחזקתם לטומאה‬
‫מרגע עשייתם‪ ,‬ראו רמב"ם‪ ,‬הלכות כלים ח ב‪ ,‬והשגת הראב"ד‪ ,‬שם‪ .‬כך או כך‪ ,‬משנה זו‬
‫מלמדת שכלי העשוי מסמרים מקבל טומאה‪ ,‬לפחות לשיטתם של מקצת החכמים‪ .‬אם‬
‫נקבל את פירוש הרמב"ם למשנה (שרק לשיטת בית שמאי כלי מסמרים מקבלים טומאה)‪,‬‬
‫וגם את פרשנותו של גינצבורג להלכה בברית דמשק (שהכוונה כאן לכלי העשוי מסמרים)‪,‬‬
‫כי אז לפנינו דוגמה נוספת לקרבה בין הלכות בית שמאי והלכות הכת (ראו נעם‪ ,‬בית‬
‫שמאי; הנ"ל‪ ,‬עקבות ההלכה הכתתית)‪ ,‬אלא שכל זה מסופק‪ .‬לזיהויה של משנה זו כמשנת‬

                                      ‫ר' אלעזר בר' יוסי ראו אפשטיין‪ ,‬תנאים‪ ,‬עמ' ‪.179‬‬
                                                              ‫‪ 3	 19‬גינצבורג‪ ,‬כת‪ ,‬עמ' ‪.83-82‬‬

‫‪ 	320‬וכולדר‪ ,‬ברית דמשק החדשה‪ ,‬עמ' ‪ ,344-343‬פירש גם הלכה זו כוויכוח עם התפיסה‬
‫הרבנית של מדרגות הטומאה הפוחתות‪ .‬לדעתו‪ ,‬כוונת הטקסט היא שחלקי הבית הנייחים‬
‫הם מקור הטומאה הראשוני והם מטמאים כלים ניידים באותה דרגת טומאה‪ .‬פרשנות‬
‫זו אינה סבירה‪ ,‬שכן אין בחוק זה‪ ,‬ובספרות קומראן בכלל‪ ,‬כל רמז למודעות ל'שרשרת‬
‫הטומאות' המוכרת מן ההלכה הרבנית‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין כל סיבה לראות את חלקי הבית כמקור‬
‫טומאה ואת הכלים הניידים כשניים להם‪ .‬אלה גם אלה נתפסו בכת כחלקיו של אהל המת‪,‬‬

                         ‫הנטמא לשיטתם גם כשלעצמו‪ ,‬על כל הקבוע בו והנספח אליו‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 136‬‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151