Page 142 - ורד נועם סופי לאתר
P. 142
פרק ב
באש וטהר' (במדבר לא כג) ,והשוו גם‘ :ברזל ברור טהור בכור' 303.אם אמנם כך
הוא ,מבקש המחבר לטעון כי טומאה זו היא הזוקקת העברה באש ,וכי רק האש
מטהרת את המתכת ששימשה לפולחן זר ומאפשרת את השימוש בה.
בציווי הבא שמצטט בעל ברית דמשק הוא חוזר אל פס' כ ,ומביא פרפרזה
שלו‘ :כול עור ובגד' .הפעם הוא מפרש את הכתוב בתוך הקשרו — טיהור
מטומאת המת‘ :אשר יטמאו לנפש אדם' ,ומבהיר שהחיטוי הנזכר בפסוק
משמעו הזאה ‘כמשפט הטהרה' .המחבר תולש את הצירוף ‘מי נדה' מהקשרו
המקורי בפס' כג ,שם הוא מוסב לכאורה על כלי המתכת הזוקקים התכה או
ליבון ,ומשלב אותו בפס' כ ,שעניינו בכלים הזוקקים הזאה! במילים אחרות,
בעל ברית דמשק נקט כאן פעולה פרשנית ביקורתית ונועזת ,השווה בעיקרה
לזו של חז"ל .הוא הסב את חובת ההעברה באש לעניין אחר ולטהרה אחרת,
וניתק אותה מתהליך הטיהור מטומאת המת .ואילו את ‘מי הנדה' שבפסוק ניתק
והפריד מן הטיהור באש ,והשיב אותו אל ההקשר של טומאת המת.
ההבדל המרכזי בין שיטות חז"ל לבין ברית דמשק הוא בפרשנות שנתנו
להעברת הכלים באש .אצל חז"ל התפרשה העברה זו בהגעלה מפני שימוש
נכרי ומזון לא כשר ,בלשון חז"ל‘ :גיעולי גוים' ,ואילו הפירוש הקומראני תוחב
לכאן את ההקשר של עבודה זרה .ואולם עיון נוסף מלמדנו ,שאפשר שגם ביסוד
המדרש התנאי מונחת דרשה קרובה לזו של ברית דמשק .הלשון המציינת
בתלמודים כלי נכרים ששימשו למאכלות אסורים היא כאמור ‘גיעולי גוים'.
ואולם במדרש התנאי המחיל את חובת ההעברה באש בבמדבר לא כג דווקא על
כלים שנתבשל בהם מזון נכרים ,נשתמרה פעמיים ,במקום הגרסה ‘מפני גיעולי
גוים' ,לשון מקורית ויחידאית ,שאינה מוכרת ממקומות אחרים בספרות חז"ל:
‘כל דבר אשר יבא באש' — כגון הלובסין והסכינין והקדירות והשפודין והאסכלות
מפני גיות גוים‘ .וכל אשר לא יבא באש' — כגון הכרבנאות והכוסות והקיתונות
והקומקמסין והיורות מפני גיות גוים304.
3 03מגילת המלחמה ה( 11 :עמ' .)290אני מודה לפרופ' קימרון על הפניה זו.
3 04ספרי במדבר קנח (עמ' ;214כתב יד רומי ,32עמ' .)151כך בכתב יד רומי 32וכן בכתב
יד ברלין ( Or. 40 1594 33גוית ,גויות); ילקוט תלמוד תורה כתב יד אוקספורד 2638
(גוית); מדרש חכמים כתב יד ( JTS Rab. 4937aגויות); פירוש המיוחס לראב"ד לספרי
(גוית .בהיקרות השנייה חסר .מהדורת בסר ,עמ' ;)180רבינו הלל כתב יד וינה ( 60גיאת,
גאות) .הורוביץ שילב לשון זו ,בצדק ,בפנים המהדורה .ראו האפרט לשורות 5ו– .6בכמה
מעדי הספרי המאוחרים תוקנה הלשון המקורית ל'גיעולי גוים' וכדומה .כך בדפוס ונציה
] [ 132
