Page 151 - ורד נועם סופי לאתר
P. 151

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫הסקירה לעיל מלמדת‪ ,‬שבהעדר מקור מקראי מפורש‪ ,‬נתלתה טומאתו של‬
‫אבר מן החי בשלוש דרשות שונות‪ :‬בספרי ובספרי זוטא נדרשה כפילות המילה‬
‫‘בעצם' בפסוקים טז‪ ,‬יח; כן נדרשה המילה ‘אדם' בפסוקים יד‪ ,‬טז; בברייתות‬
‫שבתלמודים נדרשה המילה ‘חלל' (פסוקים טז‪ ,‬יח)‪ .‬הצד השווה בין כל הדרשות‬
‫הוא המרחק הגדול בין פשט הכתוב‪ ,‬שעניינו במת‪ ,‬לבין המדרש הסומך לו אבר‬
‫מן החי‪ .‬לפיכך אין ספק שהלכה זו היא מסורת קדומה‪ ,‬נטולה מן המקראות‪,‬‬
‫שקדמה למדרש‪ 337.‬מסקנה זו עולה גם מכך שהיא מוסכמת על חכמי דור יבנה‪,‬‬

                                  ‫שנחלקו רק בפרטיה ובהלכות המשיקות לה‪:‬‬

‫העיד ר' יהושע ור' נחמיה בן אלנתן איש כפר הבבלי על אבר מן המת שהוא טמא‪,‬‬
‫שרבי אליעזר או'‪ :‬לא אמרו אלא אבר מן החי‪ .‬אמרו לו‪ :‬והלא קל וחומר הוא‬
‫[‪ ]...‬אמ' להן‪ :‬לא אמרו אלא אבר מן החי [‪ ]...‬כזיית בשר הפורש מאבר מן החי‬
‫ר' אליעזר מטמא ר' יהושע ור' נחוניה מטהרים‪ ,‬עצם כסעורה הפורש מאיבר מן‬

                 ‫החי ר' נחוניה מטמא ור' אליעזר [ו]ר' יהושע מטהרים [‪338]...‬‬

‫טומאת אבר מן החי נזכרת בפי ר' אליעזר בלשון ‘אמרו'‪ ,‬כמצטט מסורת‬
‫עתיקה‪ ,‬ובברייתא מקבילה הלשון ‘שמעתי'‪‘ ,‬כך שמעתי'‪ 339.‬מן המשנה עולה‬
‫שמסורת זו קדמה להלכה בדבר טומאתו של אבר מן המת‪ .‬זו האחרונה נולדה‬
‫ממנה כנראה בדרך של קל וחומר‪ ,‬ולא הייתה מקובלת על דעת הכול‪ 340.‬לכן‬
‫נזקקה ל'עדות' של ר' יהושע ור' נחמיה בן אלנתן‪ .‬סירובו של ר' אליעזר ללמוד‬
‫קל וחומר מאבר מן החי לאבר מן המת מלמד אף הוא שראה בטומאה זו מסורת‬
‫מקובעת וקפואה (‘כך שמעתי')‪ ,‬שאינה עניין לפיתוח פרשני ולסברות‪ ,‬ודי במה‬

                                          ‫ראו גם פירוש המשנה לאהלות א ט [עמ' רמה]‪.‬‬
‫‪ 	337‬ראו גם זוסמן‪ ,‬חקר‪ ,‬עמ' ‪ 32‬הערה ‪' :90‬אלא שפרטי השתלשלות הלכות טומאת עצם‬
‫ואבר (מן החי ומן המת [‪ )]...‬לא נתחוורו לי כל צורכן [‪ — ]...‬ועדיין צריך עיון'‪ .‬יש לציין‬
‫שגם היבט אחר לגמרי של המונח 'אבר מן החי' — האיסור היסודי על אכילת אבר מן החי‬
‫בבהמה — לא נתפרש מעולם בכתוב ונתלה בכמה מקראות שפשטם רחוק ממנו (ראו לשון‬

                           ‫הרמב"ם‪ ,‬הלכות מאכלות אסורות ה א‪' :‬מפי השמועה למדו')‪.‬‬
‫‪ 	338‬משנה‪ ,‬עדויות ו ב‪-‬ג‪ .‬משנה זו‪ ,‬מגמותיה והמבנה הספרותי שלה נידונו בפירוט אצל כהנא‪,‬‬
‫מחלוקות‪ ,‬עמ' ‪ .71-64‬ראו גם סכוליון פ לי"ד אייר במגילת תענית (מגילת תענית‪ ,‬עמ'‬

                            ‫‪ )65‬ובדיון שם‪ ,‬עמ' ‪ ;185‬והמקבילה בבבלי‪ ,‬חולין קכט ע"א‪.‬‬
                                                                  ‫‪ 	339‬בבלי‪ ,‬חולין קכט ע"א‪.‬‬

‫‪ 	340‬לדעת הסברה הראשונה בסוגיה הבבלית שם‪ ,‬חלק גם ר' שמעון‪ ,‬בעקבות ר' אליעזר‪ ,‬על‬
                                                               ‫טומאתו של אבר מן המת‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 141‬‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156