Page 195 - ורד נועם סופי לאתר

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫שחוללו במושגי היסוד ההלכתיים‪ .‬לשון אחר‪ ,‬טמא מת נותק מסולם הטמאים‬
‫החמורים והועבר אל קטגוריית הטמאים הקלים עוד קודם למהפכה של חז"ל‪.‬‬
‫אלא שעל גבי הנחת יסוד זו קבעו חכמים קולה מהפכנית נוספת —‬
‫ששילוחיהם של כל הטמאים‪ ,‬לבד מהמצורע‪ ,‬יחולו רק על הר הבית והמקדש‪.‬‬
‫התוצאה הייתה שההבחנה בין טמאים קלים וחמורים התמקדה בשני המרחבים‬
‫הללו בלבד‪ .‬נמצא שטמא המת‪ ,‬שהוגדר לכתחילה בין הטומאות הקלות‪ ,‬נאסר‬
‫בכניסה למקדש בלבד והותר בכניסה להר הבית‪ .‬הרי שמעמדו של טמא מת‬
‫בהלכה התנאית הוא שריד של עקרון יסוד הלכתי קדום‪ ,‬אשר ‘תורגם' למערכת‬

‫המונחים החדשה והמהפכנית שיצרו חז"ל‪.‬‬
‫תופעה זו היא המפתח להבנתה של סתירה פנים–תנאית נוספת‪ .‬לעיל‬
‫ראינו כי מקצת המקורות מגדירים את ירושלים שלפנים מן החומה כמרחב‬
‫שילוח מכסימלי‪ ,‬ואילו אחרים משייכים למרחב זה‪ ,‬ממנו שולחו המצורעים‬
‫ואף המתים‪ ,‬גם את ‘ערי חומה'‪ .‬נראה לי שתופעה זו מובנת אף היא על רקע‬
‫ההלכה החוץ–תנאית של ימי הבית השני‪ .‬ראינו כי מגילת המקדש ויוספוס‬
‫גם יחד מעידים על שילוח מתים ומצורעים מכל עיר ועיר‪ ,‬כפי שעולה גם מן‬

‫המקרא‪533.‬‬
‫ההלכה הרבנית בקשה לצמצם את השילוח הזה ולפטור ממנו את כל מושבות‬
‫ישראל‪ ,‬למעט ירושלים‪ .‬אולם צמצום זה התרחש בהדרגה‪ .‬תחילה קיבלו חכמים‬
‫את החובה העקרונית להרחיק מצורעים מערי ישראל‪ ,‬אלא שבקשו לצמצמה‬
‫ולפיכך החילו אותה רק על קבוצת ערים מצומצמת ביותר‪ .‬לצורך כך השתמשו‬
‫בהגדרה הלכתית נידחת למדי‪ ,‬של ‘עיירות המוקפות חומה'‪ ,‬שמוצאה הראשון‬
‫כנראה בדיני מכירת קרקעות‪ ,‬יובל וערכין‪ 534.‬כיוצא בזה‪ ,‬צמצמו את איסור‬

‫‪ 5 33‬ראו ויקרא ט ד; מלכים ב‪ ,‬ז ג‪ ,‬וראו לעיל‪ ,‬א‪ 2‬ו–ה‪ ,3‬ולהלן‪ ,‬פרק ג‪ .‬בממ"ת מצוי קטע‬
‫המתפלמס עם יריב הלכתי בדבר דינם של מצורעים (ממ"ת‪ ,‬ב‪ ,72-64 :‬מהדורת קימרון‬
‫וסטרגנל‪ ,‬עמ' ‪ ,)54‬אולם לדעת המהדירים אין המדובר בו בהרחקת המצורעים מן הערים‬
‫בעת טומאתם‪ ,‬כי אם בדינם בשלבי הריפוי וההיטהרות השונים‪ .‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.170-166‬‬
‫‪ 5 34‬ראו ויקרא כה כט‪-‬לא; משנה‪ ,‬ערכין ט ו וספרא בהר‪ ,‬פרשה ד‪ ,‬א (קח ע"ג)‪ .‬השלכה‬
‫הלכתית כמעט יחידה נוספת של המושג 'ערי חומה' או 'מוקפות חומה מימות יהושע'‪ ,‬לבד‬
‫מהיבט זה ומשילוח טמאים‪ ,‬היא לעניין קריאת מגילה (משנה‪ ,‬מגילה א א ועוד‪ ,‬וראו תבורי‪,‬‬
‫מוקפות חומה‪ .‬אבל ראו גם משנה‪ ,‬מעשרות ג י)‪ .‬על צמיחתו של המונח דווקא בהקשר‬
‫של מכירת קרקעות ראו גולאק‪ ,‬משפט עברי‪ ,‬עמ' ‪ .37‬על הזהות בין 'מוקפות חומה' לעניין‬
‫שילוח מצורעים לבין 'מוקפות חומה מימות יהושע בן נון' לעניין ערכין ומגילה‪ ,‬ראו‬
‫גולאק‪ ,‬שם‪ ,‬הערה ‪ .1‬על היחס בין רשימת ערי חומה לבין הממצא הארכאולוגי ראו אדן–‬

‫] ‪[ 185‬‬