Page 197 - ורד נועם סופי לאתר

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫מעין זו בין טומאת המת והקדושה‪ ,‬הנתלית אף היא בסיפור הוצאתן של עצמות‬
‫יוסף בעת יציאת מצרים‪ ,‬באה לידי ביטוי גם באגדה תנאית מופלאה‪:‬‬

‫[‪ ]...‬ועם יוסף עלו הארון והשכינה והכהנים והלוים וכל ישראל ושבעה ענני כבוד‪.‬‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים והיו עוברים ושבים‬
‫אומרים‪ ,‬מה טיבן של שני ארונות הללו‪ ,‬והם אומרים להם‪ ,‬זה ארונו של מת וזה‬
‫ארונו של חי העולמים‪ .‬ואומרים להם‪ ,‬מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים?‬

‫ואומרים להם‪ ,‬המונח בארון זה קיים מה שכתוב במונח בארון זה [‪539.]...‬‬

‫הקישור הנועז בין ארון חי העולמים‪ ,‬תכלית הקדושה‪ ,‬לבין ארון המת‪ ,‬תכלית‬
‫הטומאה‪ ,‬משקף‪ ,‬כמדומה‪ ,‬קו מחשבה חתרני העומד בניגוד גמור למערכת‬
‫ההלכתית המקובלת‪ 540.‬האם יש לחפש קשר בין פריצת הגדר האגדית לבין המהפך‬
‫ההלכתי שבתוספתא? ואם כן‪ ,‬איזה מהם הוליד את חברו? כיצד הפך המת מ'חמור‬
‫שבכולם'‪ ,‬במקרא ובמשנה כאחד‪ ,‬לטמא הקל ביותר מבין טמאי שבעה? כיצד‬
‫יש להבין את ההיתר להכניס את המת עצמו להר הבית‪ ,‬לאור הרחקתו הנמרצת‬
‫במשנת כלים אפילו מערי חומה‪ ,‬ממש כדין מצורע? מדוע הוכנס דווקא המת‬
‫לתחום האסור לכל הטמאים החמורים‪ ,‬ואפילו לטמא טומאה קלה כבעל קרי?‪541‬‬
‫ההלכה שבתוספתא‪ ,‬המתירה כניסת מתים להר הבית‪ ,‬מוקשית לא רק‬
‫על רקע רשימת אבות הטומאה שבמשנה‪ ,‬אלא גם על רקע רשימה מקבילה‬
‫המשוקעת בתוספתא עצמה באותו הפרק‪ .‬תוספתא כלים פותחת בהשוואות בין‬
‫זוגות של אבות טומאה‪ .‬בכל זוג כזה‪ ,‬יש באב אחד ‘חומר' שאין בחברו‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫רשימה זו בנויה בבירור מן הקל אל הכבד‪ ,‬והיא מקבילה בחלקה לרשימת אבות‬
‫הטומאה במשנת כלים א א‪-‬ד‪ 542.‬והנה‪ ,‬גם רשימה זו מסתיימת ב'כזית מן המת'‬

‫וב'מת' כטומאות החמורות ביותר‪543.‬‬

‫‪ 539‬מכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬בשלח‪ ,‬מסכתא דויהי בשלח‪ ,‬פתיחתא (עמ' ‪ )79‬ומקבילות‪ .‬אני‬
‫מודה לפרופ' סטיבן פראד על הפניה זו‪.‬‬

‫‪ 5 40‬השוו למדרש ההלכה הלומד גזרה שווה מן המשכן לאהל המת‪ ,‬וראו הדיון לעיל‪ ,‬ב‪.2‬‬
‫‪ 5 41‬ראו לעיל‪ ,‬ה‪.II 5‬‬

‫‪ 542‬גם ברשימה זו יש עשרה אבות (אף שהמניין אינו מתפרש)‪ ,‬אם אנו מונים כאחד את משקי‬
‫הזב ודם המת והנידה‪ ,‬שאף ר' יוסי מציג את כולם כצלע אחת של זוג‪ ,‬והנמנים גם במשנה‬
‫כאחד‪ .‬ואלה האבות הנמנים בה‪ :‬שרץ ושכבת זרע‪ ,‬נבלה ומי חטאת‪ ,‬טמא מת ובועל נידה‪,‬‬
‫משקי הזב ורביעית [דם] מן המת ודם הנידה — ומרכב (המטמא תחת אבן מסמא)‪ ,‬כזית מן‬

‫המת ומת שלם‪.‬‬
‫‪ 5 43‬תוספתא‪ ,‬כלים בבא קמא א א‪-‬ד (עמ' ‪.)569‬‬

‫] ‪[ 187‬‬