Page 199 - ורד נועם סופי לאתר
P. 199

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫מאד‪ ,‬מזמן הבית וסמוך לחורבנו'‪ 547.‬לפיכך אפשר שר' יוסי ובנו‪ ,‬מנחם בר'‬
‫יוסי‪ ,‬משמרים את לשונה של הלכה עתיקה שקדמה למהפכה בעניינו של המת‪.‬‬
‫אם כך הוא‪ ,‬הרי הרשימות במשנת כלים משקפות שלב מוקדם יותר ושמרני‬
‫יחסית — ההקלה בדין טמא מת להבדיל מן המת עצמו; ואילו בתוספתא שּו ַקע‬
‫השלב המאוחר יותר‪ ,‬ובו כבר הותרה נוכחותו של המת עצמו בהר הבית‪ .‬עם זה‪,‬‬

                              ‫שני השלבים התחוללו כנראה עוד לפני החורבן‪.‬‬
‫אפשר שהמקבילה לרשימת ‘עשר קדושות' המשנאית‪ ,‬המופיעה בספרי‬
‫זוטא‪ ,‬שייכת לשלב זה של הקלה מפליגה בטומאת המת עצמו‪ ,‬שהרי שילוחו‬
‫של המת מערי חומה אינו נזכר בה כלל‪ .‬ברשימה זו‪ ,‬ערי חומה מתאפיינות‬
‫בשילוח מצורעים בלבד‪‘ :‬ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל‬
‫הארץ ואינם הולכין בערי חומה [‪ 548.']...‬הסתירה בין מעמדו החמור של המת‬
‫במקורות אחדים לבין ההיתר המפתיע להכניסו להר הבית קרובה לסתירה בין‬
‫הסלסול הגדול בטהרת ‘החטאת'‪/‬פרה אדומה‪ ,‬לבין ההיתר המתריס לעשותה‬
‫בכוהן טבול יום‪ 549.‬נראה שההפרזה הגדולה בחומרתה של טומאת מת כפי‬
‫שנהגו בה חוגים שונים‪ ,‬בדומה למתואר במגילת המקדש‪ ,‬הולידה את ההיתר‬
‫פורץ הגדר הזה‪ .‬אם נכון הדבר‪ ,‬שוב נוכחים אנו לראות‪ ,‬שהפרושים הרהיבו‬
‫עוז לפרוץ במכוון איסורים עתיקים‪ ,‬לגרום פיחות מוצהר במעמדה של הטומאה‬
‫ה'חמורה מכולם' ולהטיל ערבוביה בהייררכיית הטומאה המקובלת‪ ,‬וכל זה כדי‬

                                                 ‫להוציא מלבם של חולקים‪550.‬‬

                                                             ‫‪ 	547‬אפשטיין‪ ,‬תנאים‪ ,‬עמ' ‪.460‬‬
‫‪ 	548‬ספרי זוטא ה‪ ,‬ב (עמ' ‪ .)228‬לפי זה מאוחרת גרסתו של הספרי זוטא ל'עשר קדושות'‬
‫מגרסת המשנה‪ ,‬כלים‪ ,‬ולא כדעת אפשטיין‪ ,‬שהספרי זוטא השתמש במשנת ר' יוסי 'או‬
‫במשנה קדומה דומה לה'‪ ,‬ואילו במשנת כלים כבר עובד מקור זה בידי רבי‪ .‬אפשטיין‬
‫ראה בהיעדרו של האיסור על הכנסת מתים לערי חומה בספרי זוטא 'קיצור' בלבד‪ .‬ראו‬

                    ‫אפשטיין‪ ,‬תנאים‪ ,‬עמ' ‪ ;462-461 ,128-127‬הנ"ל‪ ,‬המשנה‪ ,‬עמ' ‪.739‬‬
‫‪ 	549‬ראו משנה‪ ,‬פרה ג א‪-‬ו וכן חגיגה ב ז‪ ,‬כנגד פרה ג ז ותוספתא‪ ,‬פרה ג ו‪-‬ח (עמ' ‪ .)632‬ראו‬
‫הנסמן אצל זוסמן‪ ,‬חקר‪ ,‬עמ' ‪ 28‬הערה ‪ ;74‬ממ"ת‪ ,‬עמ' ‪ ;154-152‬קיסטר‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,335-330‬ובעיקר הדגשת ההלכה ה'תמוהה גם לשיטתם של פרושים' (עמ' ‪ .)334‬קיסטר‬
‫מוכיח שגם כאן אנו מוצאים בספרות התנאית שרידי ניסוחים שעדיין מייצגים את התביעה‬

                                       ‫ההלכתית המחמירה שלפני ה'מהפכה' (עמ' ‪.)335‬‬
‫‪ 5	 50‬תופעות דומות הן‪ ,‬למשל‪ ,‬ההיתר הדווקני לקצור את העומר בשבת על רקע המחלוקת‬
‫בפירוש 'ממחרת השבת'‪ ,‬הקביעה שמצוות ערבה דוחה את השבת בשביעי של חג 'לפרסמה‬
‫שהיא מן התורה' (בבלי‪ ,‬סוכה מג ע"ב)‪ ,‬ההדגשה של הדלקת נר שבת על רקע המחלוקת‬

                                 ‫] ‪[ 189‬‬
   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204