Page 199 - ורד נועם סופי לאתר
P. 199
טומאת המת בספרות קומראן
מאד ,מזמן הבית וסמוך לחורבנו' 547.לפיכך אפשר שר' יוסי ובנו ,מנחם בר'
יוסי ,משמרים את לשונה של הלכה עתיקה שקדמה למהפכה בעניינו של המת.
אם כך הוא ,הרי הרשימות במשנת כלים משקפות שלב מוקדם יותר ושמרני
יחסית — ההקלה בדין טמא מת להבדיל מן המת עצמו; ואילו בתוספתא שּו ַקע
השלב המאוחר יותר ,ובו כבר הותרה נוכחותו של המת עצמו בהר הבית .עם זה,
שני השלבים התחוללו כנראה עוד לפני החורבן.
אפשר שהמקבילה לרשימת ‘עשר קדושות' המשנאית ,המופיעה בספרי
זוטא ,שייכת לשלב זה של הקלה מפליגה בטומאת המת עצמו ,שהרי שילוחו
של המת מערי חומה אינו נזכר בה כלל .ברשימה זו ,ערי חומה מתאפיינות
בשילוח מצורעים בלבד‘ :ערי חומה מקודשת מן הארץ שמצורעין הולכין בכל
הארץ ואינם הולכין בערי חומה [ 548.']...הסתירה בין מעמדו החמור של המת
במקורות אחדים לבין ההיתר המפתיע להכניסו להר הבית קרובה לסתירה בין
הסלסול הגדול בטהרת ‘החטאת'/פרה אדומה ,לבין ההיתר המתריס לעשותה
בכוהן טבול יום 549.נראה שההפרזה הגדולה בחומרתה של טומאת מת כפי
שנהגו בה חוגים שונים ,בדומה למתואר במגילת המקדש ,הולידה את ההיתר
פורץ הגדר הזה .אם נכון הדבר ,שוב נוכחים אנו לראות ,שהפרושים הרהיבו
עוז לפרוץ במכוון איסורים עתיקים ,לגרום פיחות מוצהר במעמדה של הטומאה
ה'חמורה מכולם' ולהטיל ערבוביה בהייררכיית הטומאה המקובלת ,וכל זה כדי
להוציא מלבם של חולקים550.
547אפשטיין ,תנאים ,עמ' .460
548ספרי זוטא ה ,ב (עמ' .)228לפי זה מאוחרת גרסתו של הספרי זוטא ל'עשר קדושות'
מגרסת המשנה ,כלים ,ולא כדעת אפשטיין ,שהספרי זוטא השתמש במשנת ר' יוסי 'או
במשנה קדומה דומה לה' ,ואילו במשנת כלים כבר עובד מקור זה בידי רבי .אפשטיין
ראה בהיעדרו של האיסור על הכנסת מתים לערי חומה בספרי זוטא 'קיצור' בלבד .ראו
אפשטיין ,תנאים ,עמ' ;462-461 ,128-127הנ"ל ,המשנה ,עמ' .739
549ראו משנה ,פרה ג א-ו וכן חגיגה ב ז ,כנגד פרה ג ז ותוספתא ,פרה ג ו-ח (עמ' .)632ראו
הנסמן אצל זוסמן ,חקר ,עמ' 28הערה ;74ממ"ת ,עמ' ;154-152קיסטר ,עיונים ,עמ'
,335-330ובעיקר הדגשת ההלכה ה'תמוהה גם לשיטתם של פרושים' (עמ' .)334קיסטר
מוכיח שגם כאן אנו מוצאים בספרות התנאית שרידי ניסוחים שעדיין מייצגים את התביעה
ההלכתית המחמירה שלפני ה'מהפכה' (עמ' .)335
5 50תופעות דומות הן ,למשל ,ההיתר הדווקני לקצור את העומר בשבת על רקע המחלוקת
בפירוש 'ממחרת השבת' ,הקביעה שמצוות ערבה דוחה את השבת בשביעי של חג 'לפרסמה
שהיא מן התורה' (בבלי ,סוכה מג ע"ב) ,ההדגשה של הדלקת נר שבת על רקע המחלוקת
] [ 189
