Page 297 - ורד נועם סופי לאתר
P. 297

‫מגמות בהלכה התנאית‬

‫שנולד לשמונה חודשי היריון‪ .‬כפי שנראה בסעיפים הבאים‪ ,‬האמינו הקדמונים‬
‫שתינוק כזה אינו בן קיימא ומכאן נגזרו כמה וכמה הלכות בעניינו‪ ,‬ואלה יידונו‬
‫להלן (סעיף ב‪ .)4‬לכולן משותפת התפיסה‪ ,‬כי ‘בן שמונה' הוא כמי שאינו —‬
‫אין לו דין אדם חי‪ .‬משום כך נאמר בו בפירוש במקום אחר בתוספתא‪ ,‬ש'אין‬
‫גורר טומאה מן המת לא באדם ולא בכלים'‪ 268,‬כלומר אינו נטמא ואינו מטמא‬
‫במת‪ .‬מכאן שאף הגוי‪ ,‬כשני שכניו בתוספתא — הבהמה ובן שמונה — אינו‬
‫נטמא ואינו מטמא‪ 269.‬שלושת אלה יחד מדגימים את שלושת התנאים הבסיסיים‬
‫לקבלה והעברה של טומאה ביצור חי‪ ,‬כפי שניסח אותם הרמב"ם‪‘ :‬ואין לך בכל‬
‫מיני נפש מה שמתטמא והוא חי או מטמא והוא חי חוץ מן האדם בלבד‪ ,‬והוא‬
‫שיהיה מישראל'‪ 270.‬בהמה יוצאת מכלל אדם; ‘בן שמונה' יוצא מכלל בן קיימא;‬

                                                       ‫גוי יוצא מכלל ישראל‪.‬‬
‫מן הפטור המוחלט של האחרון מטומאה עולות כמה שאלות רבות עניין‪,‬‬
‫הן בדבר טיבה של ההבחנה שהבחינו התנאים בין יהודים לגויים‪ ,‬והן באשר‬
‫לתפיסתם את טיבה של טומאה‪ .‬תופעה זו ניתנת להסבר בשתי דרכים שונות‬

                                                                 ‫ואף סותרות‪.‬‬
‫א‪ .‬הדרך האחת יוצאת משתי הנחות ראשוניות‪ .‬האחת היא שהטומאה הובנה‬
‫לחכמים כישות כמו פיזיקלית‪ ,‬המתאפיינת בכללי זרימה והתפשטות משלה‪,‬‬
‫כפי שהובהר לעיל (סעיף א)‪ .‬השנייה היא‪ ,‬שחכמים אינם מגבילים את חלות‬
‫הטומאה לחייבים במצוות ולבעלי תודעה בלבד‪ .‬מצירוף שני הנתונים הללו‬
‫מתבקש לכאורה‪ ,‬שהטומאה תתפוס בגוי כשם שהיא נדבקת בישראל‪ ,‬בהיותה‬
‫מעין כוח בטבע‪ ,‬שאינו תלוי בתודעתם של האובייקטים הנתונים להשפעתו‪.‬‬
‫אם כן מדוע אין הגוי נטמא? אין זאת אלא שהגוי נתפס כנבדל מישראל בעצם‬
‫מהותו‪ .‬הבחנה מהותנית מעין זו אכן קיימת בין מקבלי הטומאה והחסינים‬
‫מפניה בעולם הדוממים‪ .‬ראינו שמקבלי הטומאה הם יצירי התרבות‪ ,‬כלים‬

‫‪ 2	 68‬ראו להלן‪ ,‬ב‪ .4‬תוספתא‪ ,‬שבת טו ו (עמ' ‪ .)69‬גם המשקים היוצאים מגופו אינם מטמאים‬
‫ואינם מכשירים לטומאה‪ ,‬ובדמו נחלקו אם מטמא אם לאו (משנה‪ ,‬מכשירין ו ז; ראו גם‬
‫מחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל בספרי במדבר קכה [עמ' ‪ ,]160‬כדרך שהצעתי לפרש מקור‬
‫זה‪ ,‬להלן‪ ,‬עמ' ‪ .)309-306‬ואולם נראה שבספרי במדבר‪ ,‬שם‪ ,‬מובעת דעה חלוקה‪ ,‬שבן‬

                                                        ‫שמונה נטמא ומטמא במגע המת‪.‬‬
‫‪ 	269‬סמיכות זו של גוי ובהמה הפטורים מטומאה חוזרת גם בטומאות אחרות‪' :‬ישראל מקבלין‬
‫טומאה ומצילין בגדים בבית המנוגע והבהמה והגוים אין מקבלין טומאה ואין מצילין‬

                                    ‫בגדים בבית המנוגע' (תוספתא‪ ,‬נגעים ז י [עמ' ‪.)]627‬‬
                                                                ‫‪ 	270‬הלכות טומאת מת א יד‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 287‬‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302