Page 294 - ורד נועם סופי לאתר

‫פרק ד‬

‫מה אתם לא נטמאתם עד שנכנסתם לברית אף שביכם לא נטמאו עד שנכנסו‬
‫לברית'‪ 256.‬לכן לשיטת בית שמאי אין הגר נזקק לטומאת שבעה ולהזאה לאחר‬
‫הגיור‪ .‬לעומת זה‪ ,‬לבית הלל מיוחסת בירושלמי דרשה הפוכה‪ ,‬בדיוק כשיטת‬
‫ר' מאיר בספרי זוטא‪‘ :‬מה אתם טעונין הזייה בשלישי ובשביעי אף שביכם‬
‫טעונין הזייה בשלישי ובשביעי'‪ ,‬כלומר גויים נטמאים ונטהרים ממש כישראל‪.‬‬

‫לפיכך גוי שנתגייר חזקתו שהוא טמא מת והוא צריך טיהור כטמא מת‪257.‬‬
‫החוקרים נחלקו אם אמנם משקפת המשנה כפשוטה מחלוקת בחלותה של‬
‫טומאת מת על גויים‪ ,‬כפירוש הירושלמי‪ 258,‬או שאין המדובר כאן כלל בטומאה‬
‫נסיבתית מחמת המת‪ ,‬אלא בטומאה בדרגתה של טומאת הקבר‪ ,‬החלה על הגוי‬
‫מעצם היותו גוי‪ .‬בהתאם למגמתו הממעטת את דמותה של הטומאה העצמית‬
‫של גויים בהלכה‪ ,‬קיבל ביכלר את פרשנות הירושלמי ולפיה החילו בית הלל‬
‫על הגויים את חוק התורה בטומאת מת כמשפט ישראל‪ .‬לכאן קשר גם את‬
‫קביעת המשנה (כלים א ח)‪ ,‬המסמיכה את דיניהם של גוי וטמא מת לעניין דרגת‬
‫הכניסה המותרת אל תחומי הר הבית והמקדש‪ .‬הוא סבר שגישה זו לא נהגה‬
‫קודם לבית הלל ואלה חידשוה על בסיס המקראות בבמדבר לא‪ .‬לפי שחזורו‪,‬‬
‫בימי הבית נדחתה השקפתם של בית הלל מפני זו של בית שמאי‪ ,‬שפטרו את‬
‫הנכרי מטומאת המת‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לשיטתו‪ ,‬שני הבתים לא ייחסו טומאה עצמית‬

‫לשבויים המדייניים שבמקרא‪ ,‬ואף לא לגויים שבימיהם‪259.‬‬

‫‪ 256‬על הקשר בין שתי המחלוקות ראו ביכלר‪ ,‬טומאת נכרים‪ ,‬עמ' ‪ 17‬הערה ‪ .31‬על תמיכתו‬
‫של ר' אליעזר בן יעקב בשיטת בית שמאי ראו הערת אפשטיין אצל אלון‪ ,‬טומאת נכרים‪,‬‬

‫עמ' ‪ 124‬הערה ‪.5‬‬
‫‪ 2 57‬ירושלמי‪ ,‬פסחים ח ח‪ ,‬לו ע"ב (עמ' ‪.)550‬‬
‫‪ 258‬ואולם נראה שהכול תמימי דעים שאין לראות בפרשנות הבבלי את פשוטה של המשנה‬
‫(בבלי‪ ,‬פסחים צב ע"א)‪ ,‬שטומאת הגר אליבא דבית הלל נגזרה מחמת חשש נסיבתי מקומי‬
‫'גזירה שמא יטמא לשנה הבאה וכו''‪ .‬ראו למשל ביכלר‪ ,‬טומאת נכרים‪ ,‬עמ' ‪ ;17-16‬אלון‪,‬‬

‫טומאת נכרים‪ ,‬עמ' ‪.124-123‬‬
‫‪ 2 59‬ביכלר‪ ,‬טומאת נכרים‪ ,‬עמ' ‪ .21-16‬קלוונס‪ ,‬טומאת נכרים‪ ,‬עמ' ‪ ,305-304‬דחה אף הוא‬
‫את הפרשנות בדבר טומאה עצמית של גויים‪ ,‬אבל דחה גם את האפשרות שבית הלל סברו‬
‫שגוי נטמא במת‪ .‬הוא הציע‪ ,‬בלא ראיה או מקבילה‪ ,‬השערה חדשה — שתהליך הגיור עצמו‬
‫יוצר טומאה זמנית לשיטת בית הלל‪ .‬הערתו‪ ,‬שם‪ ,‬שדין המשנה מוסב על גברים בלבד‬
‫מופרכת מתוך התוספתא‪' :‬אחד נכרי שמל ואחת שפחה שטבלה' (תוספתא‪ ,‬פסחא ז יד [עמ'‬
‫‪ .)]182‬הייס‪ ,‬טומאות נכרים‪ ,‬עמ' ‪ ,122-116‬ניסתה להוציא את דברי בית הלל מפשוטם‬
‫ולפרש שאינם מייחסים לגר טומאה עצמית ואף לא טומאת מת של ממש‪ ,‬אולם פרשנותה‬

‫דחוקה‪.‬‬

‫] ‪[ 284‬‬