Page 292 - ורד נועם סופי לאתר
P. 292
פרק ד
נראה שדינים אלה של הטומאה ודרכי הסרתה מופנים ,ככל המצוות ,דווקא אל
בני ישראל 249.ואכן קלוונס ,הייס ואחרים הדגישו שחוקי התורה בענייני טומאה
אינם מופנים ,על פי הפשט ,אל מי שאינו ישראל 250.ואולם חוקרים אלה לא דנו
באופיים המיוחד של ציוויים אלה .הם שונים מאחרים בהיותם תלויים במציאותה
הראלית של הטומאה .הטומאה בפני עצמה חלה ,על פי פשט הכתוב ,גם על
דומם וצומח 251,ולא רק על בני אדם בעלי תודעה הנתפסים כנמעני הציווי .מכאן
עולה השאלה ,האם הנכרי עשוי להיטמא במת ,לא כנושא אלא כמושא; כלומר,
לא מכוח תודעתו ומבטו שלו על מערכת ציוויים שמלכתחילה אינה חלה עליו,
אלא שיהא מטמא אדם וכלים מנקודת המבט של ישראל המצּווה.
בפרשת מלחמת מדיין מצטווים הלוחמים‘ :תתחטאו אתם ושביכם' (במדבר
לא יט) .מכאן שאף שבויים נכרים נטמאים וחייבים בהזאה .משמע ,אם לא כל
נכרי ,הרי לפחות זה המצוי בחזקת ישראל שייך בטומאת מת ובטהרה ממנה252.
ואולם המדרש התנאי דוחה מסקנה זו בשתי ידיים‘ :אתם ושביכם ,מה אתם בני
ברית אף שביכם בני ברית' 253.לאמור ,רק שבוי שהתגייר ככל משפט הגיור ,כפי
249פרשת פרה אדומה מסתיימת במילים 'והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם'
(במדבר יט י) .מכאן הסיקה הייס ,טומאת נכרים ,עמ' ,39-37 ,6שחוקים אלה חלים גם על
גויים .הייס צודקת בהערתה שהגֵר המקראי אינו הגר של פרשנות חז"ל ,כלומר גוי שנעשה
ישראל לכל דבר (שם ,עמ' .)114ואולם מן הראוי לזכור ,שגר זה ,לפי פשוטו של מקרא,
גם איננו בדיוק ה'גוי' המאוחר של חז"ל .לא כאן המקום לדון בשאלה הסבוכה בדבר טיבו
של ה'גר' במקרא (ספרות ראו אצל קלוונס ,טומאת נכרים ,עמ' 290הערה .)26לפי שעה
די לנו בכך שה'גר' נכלל בכמה וכמה ציוויים המופנים במובהק לישראל ,כגון פסח ,יום
הכיפורים ,דיני מנחות ונסכים ועוד (ראו שמות יב מט; ויקרא טז כט; במדבר טו טו ועוד).
הביטוי 'גר' בכל המקרים הללו ודאי אינו מכוון לכל מי שאינו מישראל ,כי אם למיעוט
מוגדר שמעמדו מעמד ביניים ,הנספח אל עדת ישראל וחי בתוכה (הדבר מוכח מפסוקים,
כגון במדבר טו כו; יהושע כ ט) .לפיכך ,לדעתי ,אין מכאן ראיה על טומאתו של מי שאינו
מישראל כלל ,לפי פשוטו של פרק יט.
2 50ראו קלוונס ,שם; ובעיקר הייס ,טומאות נכרים ,פרק שני ותחילת הפרק השישי.
251שהוכשר לטומאה .טומאת כלים ,בגדים ורהיטים לסוגיהם מתוארת בהרחבה בויקרא
פרקים יא ,יד ,טו; במדבר פרקים יט ,לא .לטומאת הצומח ראו ויקרא יא לז-לח.
2 52בניגוד לקביעתו הנחרצת של קלוונס ,טומאת נכרים ,עמ' ,291-288שאין בנמצא טקסט
מקראי המייחס טומאה ריטואלית (להבדיל מטומאה מוסרית) לנכרים .לביקורת על קביעה
זו ראו גם הייס ,טומאות נכרים ,עמ' ,6אף שראיותיה ,לדעתי ,אינן הראיות הנכונות.
2 53ספרי במדבר קנז (עמ' .)212השוו לספרי זוטא לא ,יט (עמ' .)329רמב"ן ,שם ,שראה עצמו
מחויב לפשט הפסוק ,לא יכול לפרש על פי המדרש הזה ,הרחוק מן הפשט .לפיכך בחר לו
] [ 282
