Page 293 - ורד נועם סופי לאתר
P. 293
מגמות בהלכה התנאית
שהגדירוהו חז"ל ,נטמא מחמת המת וזוקק טיהור כישראל .נראה שהמדרש רומז
אל השבויה הנספחת על ישראל ,הלוא היא ‘אשת יפת תאר' ,שחז"ל פירשו אף
את עניינה בגיור של ממש .כך אכן עולה מן המקבילה בספרי זוטא ,המוסרת גם
דיון שבהקשרו הושמעה דרשה קצרה זו.
והיתה לבני ישראל ,בני יש' מקבלין הזיה אין הגוים מקבלים הזיה .אמרו פעם אחת
היה ר' ליעזר בן יעקב יושב ודורש בפרה בטיבריה ור' מאיר ור' לעזר בן שמוע
יושבין שם .א' ר' ליעזר בן יעקב לכך נא' והיתה לבני ישראל ,בני ישראל מקבלין
הזיה אין הגוים מקבלין הזיה .א' לו ר' מאיר והלא כבר נא' תתחטאו [אתם]
ושביכם ,א' לו רבי בוודי שאמרתה אלא שהינחתה שם דבר אחד ואנו צריכים
לו אתם ושביכם מה אתם בני ברית מקבלים הזיה אף השבויה כשתבוא לברית
ותיטמא תהי מקבלת הזיה254.
ר' אליעזר בן יעקב למד מבמדבר יט ,שטומאת המת וטהרתה חלים על ישראל
בלבד .כנגד קביעה זו העמיד ר' מאיר את הפסוק ‘אתם ושביכם' ,ור' אליעזר
בן יעקב השיב לו בדרשה שצוטטה לעיל ,המוציאה כתוב זה מפשוטו ומעמידה
אותו בבני ברית בלבד ,היינו בשבויה .סיפור זה מלמד שהתנאים ראו בפרק
יט מקור לציווי פרטיקולרי ,ואילו בפרק לא מצאו ציווי אוניברסלי .הדרשה
מלמדת על הנטייה להכריע לפי במדבר יט ,ולהוציא את הגוי מכלל הנטמאים
והנטהרים .עם זה ,נראה מן הסיפור שקביעה זו לא הייתה מקובלת על הכול,
ועוררה מחלוקת עוד בדורם של תלמידי ר' עקיבא.
הירושלמי מייחס מחלוקת זהה לבית הלל ובית שמאי .המשנה בפסחים
מעידה על מחלוקת שני הבתים בטהרתו של גר שנתגייר זה עתה‘ :גר שניתגייר
ערב פסחים בית שמי א' טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הילל או' הפורש מן
העורלה כפורש מן הקבר' 255.לשיטת בית הלל גר נחשב טמא מת ואינו רשאי
לאכול בפסח ביום גיורו ,ואילו בית שמאי סבורים שדי בטבילה לשם גרות ,בלא
תהליך של היטהרות ,כדי לאכול את הפסח .הירושלמי תולה את דעת בית שמאי
בהנחת היסוד ,שגוי אינו נטמא במת בעודו בגויותו ,ומייחס להם את הדרשה
שהובאה בסתם הספרי ובשם ר' אליעזר בן יעקב בספרי זוטא‘ :אתם ושביכם,
דרך אחרת ופירש שהשבויים נצטוו לחטא בגדיהם וכליהם בלבד' ,שלא יטמאו את העם
בבגדיהם ובכליהם'.
2 54ספרי זוטא יט ,י (עמ' ;305ספרי זוטא גניזה ,עמ' .)215
2 55משנה ,פסחים ח ח (= משנה ,עדויות ה ב) .על הקישור בין משנה זו לבין עדותו של יוסי
בן יועזר על טומאת מת ראו שיטת הלבני ,לעיל ,אI 5
] [ 283