Page 293 - ורד נועם סופי לאתר
P. 293

‫מגמות בהלכה התנאית‬

‫שהגדירוהו חז"ל‪ ,‬נטמא מחמת המת וזוקק טיהור כישראל‪ .‬נראה שהמדרש רומז‬
‫אל השבויה הנספחת על ישראל‪ ,‬הלוא היא ‘אשת יפת תאר'‪ ,‬שחז"ל פירשו אף‬
‫את עניינה בגיור של ממש‪ .‬כך אכן עולה מן המקבילה בספרי זוטא‪ ,‬המוסרת גם‬

                                      ‫דיון שבהקשרו הושמעה דרשה קצרה זו‪.‬‬

‫והיתה לבני ישראל‪ ,‬בני יש' מקבלין הזיה אין הגוים מקבלים הזיה‪ .‬אמרו פעם אחת‬
‫היה ר' ליעזר בן יעקב יושב ודורש בפרה בטיבריה ור' מאיר ור' לעזר בן שמוע‬
‫יושבין שם‪ .‬א' ר' ליעזר בן יעקב לכך נא' והיתה לבני ישראל‪ ,‬בני ישראל מקבלין‬
‫הזיה אין הגוים מקבלין הזיה‪ .‬א' לו ר' מאיר והלא כבר נא' תתחטאו [אתם]‬
‫ושביכם‪ ,‬א' לו רבי בוודי שאמרתה אלא שהינחתה שם דבר אחד ואנו צריכים‬
‫לו אתם ושביכם מה אתם בני ברית מקבלים הזיה אף השבויה כשתבוא לברית‬

                                            ‫ותיטמא תהי מקבלת הזיה‪254.‬‬

‫ר' אליעזר בן יעקב למד מבמדבר יט‪ ,‬שטומאת המת וטהרתה חלים על ישראל‬
‫בלבד‪ .‬כנגד קביעה זו העמיד ר' מאיר את הפסוק ‘אתם ושביכם'‪ ,‬ור' אליעזר‬
‫בן יעקב השיב לו בדרשה שצוטטה לעיל‪ ,‬המוציאה כתוב זה מפשוטו ומעמידה‬
‫אותו בבני ברית בלבד‪ ,‬היינו בשבויה‪ .‬סיפור זה מלמד שהתנאים ראו בפרק‬
‫יט מקור לציווי פרטיקולרי‪ ,‬ואילו בפרק לא מצאו ציווי אוניברסלי‪ .‬הדרשה‬
‫מלמדת על הנטייה להכריע לפי במדבר יט‪ ,‬ולהוציא את הגוי מכלל הנטמאים‬
‫והנטהרים‪ .‬עם זה‪ ,‬נראה מן הסיפור שקביעה זו לא הייתה מקובלת על הכול‪,‬‬

                           ‫ועוררה מחלוקת עוד בדורם של תלמידי ר' עקיבא‪.‬‬
‫הירושלמי מייחס מחלוקת זהה לבית הלל ובית שמאי‪ .‬המשנה בפסחים‬
‫מעידה על מחלוקת שני הבתים בטהרתו של גר שנתגייר זה עתה‪‘ :‬גר שניתגייר‬
‫ערב פסחים בית שמי א' טובל ואוכל את פסחו לערב ובית הילל או' הפורש מן‬
‫העורלה כפורש מן הקבר'‪ 255.‬לשיטת בית הלל גר נחשב טמא מת ואינו רשאי‬
‫לאכול בפסח ביום גיורו‪ ,‬ואילו בית שמאי סבורים שדי בטבילה לשם גרות‪ ,‬בלא‬
‫תהליך של היטהרות‪ ,‬כדי לאכול את הפסח‪ .‬הירושלמי תולה את דעת בית שמאי‬
‫בהנחת היסוד‪ ,‬שגוי אינו נטמא במת בעודו בגויותו‪ ,‬ומייחס להם את הדרשה‬
‫שהובאה בסתם הספרי ובשם ר' אליעזר בן יעקב בספרי זוטא‪‘ :‬אתם ושביכם‪,‬‬

‫דרך אחרת ופירש שהשבויים נצטוו לחטא בגדיהם וכליהם בלבד‪' ,‬שלא יטמאו את העם‬
                                                                     ‫בבגדיהם ובכליהם'‪.‬‬

                                 ‫‪ 2	 54‬ספרי זוטא יט‪ ,‬י (עמ' ‪ ;305‬ספרי זוטא גניזה‪ ,‬עמ' ‪.)215‬‬
‫‪ 2	 55‬משנה‪ ,‬פסחים ח ח (= משנה‪ ,‬עדויות ה ב)‪ .‬על הקישור בין משנה זו לבין עדותו של יוסי‬

                                   ‫בן יועזר על טומאת מת ראו שיטת הלבני‪ ,‬לעיל‪ ,‬א‪I 5‬‬

                                 ‫] ‪[ 283‬‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298