Page 291 - ורד נועם סופי לאתר
P. 291
מגמות בהלכה התנאית
לנכרים ,לא טומאה מהותית מצד עצמם ואף לא טומאה נסיבתית הנגרמת מכוחם
של מקורות הטומאה המשפיעים על ישראל .יוצאים מכלל זה שני ציוויים
המחילים על ה'גר' המקראי טומאת נבלה (ויקרא יז טו-טז) ,וטיהור מטומאת
מת באפר הפרה (במדבר יט י) .לדעת הייס ,טומאות אלה נובעות משייכותה
של כלל האנושות לברית האל עם נוח ,בעוד שאר הטומאות חלות על ישראל
בלבד .בדומה לקלוונס ,גם הייס שללה את קיומה של טומאת נכרים ריטואלית
במקורות הבית השני ,להוציא ,אולי ,כת קומראן .אשר לספרות חז"ל הראתה
הייס ,שחכמים פטרו את הגויים מכל מערכת הטומאה והטהרה המקראית ,ואף
לא ייחסו להם טומאה עצמית מן התורה .לעומת זה ,נתחדשה בתקופת התנאים
גזרה דרבנן שהחילה על הגויים טומאה שהוגדרה טומאת זבים ,אף שלדעת הייס
אין היא דומה לגמרי לטומאת הזב המקורית .כן סברה הייס ,שאין קשר בין
טומאה זו שהוחלה על הגויים לבין טומאת עבודה זרה .הטומאה הקלה ומעוטת
ההשפעה שיוחסה לגויים הייתה ,לשיטתה ,בבחינת תחליף מתון ליחס חמור
בהרבה שהפגינו מסורות קודמות וחוגים יהודיים אחרים כלפי יחסי אישות
ונישואין עם שאינם יהודים וכלפי האפשרות להפוך מגוי ליהודי מלא247.
באחרונה חזר חנן בירנבוים להשקפה המקדימה והמעצימה את הטומאה
הריטואלית המיוחסת בהלכה לגויים .הוא הציע שמגמת ההיבדלות מן הגויים
בגלות בבל ובראשית ימי הבית השני היא שגרמה ליצירת חיץ בדמות טומאה
ריטואלית שיוחסה להם ולמשמשי עבודה זרה שלהם .טומאה זו צברה השלכות
נוספות בתקופה ההלניסטית .לשיטתו ,היבדלות זו היא העומדת ביסוד ההקפדה
היהודית על דיני הטהרה המקראיים בכללותם ,הקפדה שהלכה והתעצמה
במהלך ימי הבית השני248.
דיוננו יתמקד בחלותה של טומאת המת על הגוי על פי תפיסת חז"ל,
ויבחן אותה על רקע פשט המקראות .מתוך כך אנסה לברר את ההשלכות של
הממצאים על התמונה הכוללת שנסקרה לעיל.
ב I 1הגוי החי
בפרשה העיקרית של טומאת המת (במדבר יט) מגדירה התורה את הנטמאים במת
בכינויים הכוללים ‘כל הנגע'; ‘כל אשר יגע'; ‘כל הבא אל האהל' וכיוצא באלה.
מה עמדתו של הכתוב כלפי נוכרים שנגעו במת או שהו במחיצתו? לכאורה
2 47הייס ,טומאת נכרים ,פרקים .7-6 ,3-2
2 48בירנבוים ,טהרת הגוף ,בעיקר פרק שני.
] [ 281
