Page 289 - ורד נועם סופי לאתר
P. 289
מגמות בהלכה התנאית
פי שהכרה וכוונה אינן נדרשות כדי להיטמא ,הרי הבהמה אינה מקבלת טומאה
בחייה 242.מכאן שהוויה אנושית — ולו גם משוללת תודעה ,כזו של תינוק בן
יומו — היא על כרחנו תנאי לטומאה מחיים .להלן נבדוק גם את מעמדם החריג
של עובר במעי אמו ויילוד שאין סופו להתקיים ,שאף הם יוצאים מגדר האדם
הנטמא .התופעה המסקרנת ביותר היא חסינותו של הגוי מטומאה ,ולהלן נבקש
לברר את התפיסה שביסודה.
אשר ל ְמטמאים ,גבולות ההגדרה של המת המטמא רחבים יותר מאלה של
האדם המקבל טומאה .המקרים הגבוליים שנזכרו לעיל ,אף שאינם מקבלי
טומאה בחייהם ,נכללים בין גורמי הטומאה במותם .כל היצורים האנושיים
מטמאים טומאת מת במותם ,בהם הגוי ,הנפל והנולד חי לשמונה חודשי היריון
(ומת אחר כך) .אולם להלן יתברר שהטומאה של חלקם מופחתת מכמה היבטים,
לפחות לפי מקצת הדעות.
ב 1גוי
אחד הנושאים המרתקים בהלכות טומאה הוא דינו של הגוי לעניין זה :האם
הוא נטמא בחייו? האם הוא מטמא במותו? אילו תפיסות נשקפות מהלכות אלה
כלפי הווייתו ומהותו? השאלה בדבר חלותה של טומאת המת על הגוי משיקה
לבעיה הכללית והסבוכה יותר של טומאת נכרים והשלכותיה על יחסי יהודים
ונכרים בעת העתיקה ,בעיה הנידונה במחקר זה כשמונה עשורים .קודם שניגש
לענייננו שלנו ,אסקור בקיצור את תחנותיו העיקריות של המחקר.
אוסף גדול למדי של מקורות בספרות חז"ל ,בצד עדויות בודדות בספרות
הבית השני ,מלמד ,לפחות לכאורה ,על טומאה מיוחדת שיוחסה לגויים באשר
הם גויים .במאה התשע עשרה רווחה במחקר ההנחה ,שהגויים נחשבו בתרבות
היהודית מאז ומעולם לטמאים טומאה ריטואלית ,החל במקרא וכלה בחז"ל,
מכיוון שלא קיימו את חוקי הטהרה המקראיים 243.החוקר הראשון במאה
242משנה ,אהלות ח א; שם ,ג (עמ' .)63 ,60במשנה א נמנה 'עדר בהמה' עם ה'אהלים'
המביאים את הטומאה ואף חוצצים בעדה .ייחודם של כל האהלים החוצצים הוא שאינם
מקבלי טומאה .ואילו במשנה ג נמנות 'בהמה וחיה שמתו' עם האהלים שאינם חוצצים,
שהמשותף לכולם הוא היותם מקבלי טומאה .ראו גם בבלי ,חולין עא ע"ב' :בהמה שאינה
מטמאה מחיים'.
2 43כך בעיקר אמיל שירר .ראו בפתח דבריו של ביכלר ,טומאת נכרים ,ואצל הייס ,טומאות
נכרים ,עמ' .4ביבליוגרפיה מקיפה בנושא זה בכללותו נאספה אצל קלוונס ,טומאת
נכרים ,ואצל הייס ,טומאות נכרים ,עמ' ,7-4וכאן לא אזכיר אלא את מקצתה.
] [ 279
