Page 301 - ורד נועם סופי לאתר
P. 301
מגמות בהלכה התנאית
הראשונה שהוצגה לעיל ,הנכרי אינו נטמא דווקא מכוח היותו אדם .הסבר
זה גם משייך את ההלכה הנידונה אל ההלכות המציירות את הטומאה כמושג
הלכתי מופשט ,שקיומו תלוי בתודעת האדם ,ולא אל המקורות שבהם מצטיירת
הטומאה ככוח טבע עיוור בעל מציאות עצמאית.
ב II 1הגוי המת
לטומאת הגוי במותו ניתן מענה בתורה גופה .בפרשת מלחמת מדיין מצטווים
‘ּ ֹכל ֹה ֵרג נֶ ֶפׁש וְ ֹכל ֹנגֵ ַע ּ ֶב ָח ָלל' מבין לוחמי ישראל להתחטא כדין טמאי מתים
לכל משפטם 284.במקרה זה ברור שהמתים המטמאים היו מדיינים ולא ישראלים,
ומכאן שכל אדם ,ולאו דווקא ישראל ,מטמא במותו 285.גם מתיאור מלחמת
גוג ביחזקאל משתמע שהרוגי האויב מטמאים את אדמת ישראל ולפיכך הכרח
לקברם ,ואף חובה לציין כל עצם מעצמותיהם בטרם תיקבר כדי למנוע את
הטומאה (יחזקאל לט יא-טז) 286.כך עולה גם ממגילת המלחמה מקומראן,
המצווה את הכוהנים להתרחק מהחללים ולהישמר מטומאת דמו של ‘גוי הבל'
במלחמה העתידית ,ותובעת מן הלוחמים להיטהר ‘מדם פגרי האשמה'287.
זוהי גם נקודת המוצא הברורה של מדרש ההלכה התנאי‘ :הואיל ומתי ישראל
מטמאין והרוגי מדין מטמאין [ 288.']...ואף על פי כן נחלקו בכך תנאים:
וכן היה ר"ש <בן יוחי> 289אומ' :קברי גוים אין מטמאין ,שנ'‘ :ואתנה צאני צאן
מרעיתי אדם אתם' (יחזקאל לד לא) ,אתם קרויין אדם ,ואין אומות העולם קרויין
אדם .מיתיבי‘ :ונפש אדם ששה עשר אלף' (במדבר לא מ)! משו' בהמה .והכתי'
‘אשר יש בה הרבה משתים עשר' ריבוא אדם' (יונה ד יא)! משו' בהמה‘ .כל הורג
284במדבר לא יט-כד .מלבד דיני ההמתנה שבעת ימים ,ההזאה בשלישי ובשביעי וכיבוס
הבגדים ,מזכירים הפסוקים במפורש 'מי נדה' ,ואף את הביטוי 'זאת חקת התורה' ,הקושר
בין פרשה זו לבין הפרשה של טומאת המת בבמדבר יט .גם הביטוי 'נגע בחלל' בבמדבר
לא יט מרמז אל ביטוי דומה בבמדבר יט טז.
285לדעת נות ,במדבר ,עמ' ;141לוין ,במדבר ,עמ' ,457עולה גם מניסוח החוקים בבמדבר יט,
שטומאת המת מיוחסת לגופת כל אדם ,ולאו דווקא מישראל .נות הצביע גם על הפנייתה
של חוקת הפרה האדומה אל ה'גר הגר בתוכם' (פס' י) ,אבל ראו דברַי לעיל ,הערה ,249
נגד תפיסתה של הייס.
2 86ראו גם לעיל ,פרק א ,ה.2
287מגילת המלחמה ט( 9-7 :עמ' ;)310יד( 3-2 :עמ' .)340-338
288ספרי במדבר קנח (עמ' .)214
289ברוב כתבי היד ,ובכללם קטע הגניזה :T-S F1 (1) 1בן יוחי ,בן יוחאי.
] [ 291
