Page 302 - ורד נועם סופי לאתר
P. 302
פרק ד
נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו' (במדבר לא יט)! דילמ' חד מישר' מיקטיל .ורבנן?
‘לא נפקד ממנו איש' (שם מט)[ .ורשב"י? לא נפקד ממנו <איש> 290לעבירה].
רבינא אמ' :נהי דמעטינהי קרא מטומאת אהל ,דכתי'‘ :אדם כי ימות באהל'
(במדבר יט יד) ,ממגע וממשא לא מעטינהו קרא (יבמות ס ע"ב-סא ע"א)291.
לשיטת ר' שמעון בן יו ַחי אין קברי גויים (וגויים בכלל) מטמאים שכן אינם
נכללים בתואר ‘אדם' הנזכר בפסוק‘ :אדם כי ימות באהל' (במדבר יט יד) .הוא
מביא ראיה מן הכתוב ביחזקאל ,שרק ישראל זכאים לתואר ‘אדם' 292.סתם
התלמוד מקשה מכתובים שבהם נתכנו נכרים ‘אדם' ,ומציע תירוצים בשם
רשב"י 293.התלמוד ממשיך ומקשה מחובת הטהרה במלחמת מדיין ,ומתרץ
בשם רשב"י ,שהלוחמים הצטוו להיטהר מטומאת מתים מישראל ולא מטומאת
המדיינים ,אף שהדבר סותר את פשט הכתובים .לבסוף מתרץ רבינא שדברי
רשב"י נאמרו בטומאת אהל ואילו הפסוקים במלחמת מדיין עניינם בטומאת
מגע ומשא.
להבחנה זו יש יסוד בכתוב .התיאור בפרשת מדיין ‘וכל נגע בחלל' (במדבר
לא יט) רומז אל הלשון ‘וכל אשר יגע [ ]...בחלל חרב' (במדבר יט טז) בפרשת
טומאת מת .בשני הכתובים מדובר במפורש דווקא בטומאת מגע ,ובפסוק בפרק
יט הובהר במפורש שהדברים אמורים במגע ‘על פני השדה' .נראה לכאורה,
שלטומאת האהל ,המתוארת בנפרד בבמדבר יט ,אין מקבילה בתיאור מלחמת
מדיין 294.גם הלשון ‘אדם' ,שרשב"י נתלה בה ,מיוחדת דווקא לטומאת אהל ולא
לטומאת מגע295.
קשה לדעת אם דעתו של רשב"י הייתה דעת יחיד בתקופת התנאים ,שכן
היא נזכרת דווקא בשמו ,או שרבים מן החכמים בני דורו סברו כמוהו .ההלכה
העתיקה במשנת אהלות מלמדת ,שחזקתם של מגורי הגויים טמאים מחשש
290איש — כך כמעט בכל העדים .בכתב יד זה' :אלא'.
291לפי כתב יד מוסקבה גינצבורג .594
2 92ראו גם בבלי ,בבא מציעא קיד ע"ב ,וראו להלן.
293אותו הדיון באשר להגדרת הנוכרים 'אדם' ,המסתייע גם הוא בפסוקי יחזקאל ,במדבר
ויונה ,מצוי גם בכריתות ו ע"ב בהקשרה של הלכה אחרת .ואולם שם אין דיון בטומאת
המת ,ואף ר' שמעון בר יוחי אינו נזכר.
' 294והרי הוא אומר במלחמת מדין "כל נגע בחלל" ולא הזכיר שם אהל' (רמב"ם ,טומאת מת
א יג).
295ראו רש"י ד"ה 'ממגע ומשא מי מעטינהו'.
] [ 292
