Page 337 - ורד נועם סופי לאתר
P. 337

‫סיכום‬

‫הלכת בהלכות שילוח הטמאים שלהם‪ .‬לאמתו של דבר‪ ,‬שילוח הטמאים בתורה‬
‫מכוון בכל המקרים אך ורק לשני מרחבים‪ :‬המשכן והמחנה‪ .‬על כן החלוקה‬
‫לשני מרחבי שילוח — עיר המקדש ו'עריכמה' — בספרות הכת‪ ,‬קרובה לפשט‬

            ‫הפסוקים הרבה יותר מן המערכת המסובכת והמהפכנית של חז"ל‪.‬‬
‫היתרים קיצוניים יותר אנו מוצאים אצל חז"ל בעניין הכנסת טמאי מתים‪,‬‬
‫ואפילו מתים‪ ,‬להר הבית‪ .‬ההיתרים המופלגים באשר למת הם פורצי גדר ביחס‬
‫לסולם הטומאות המקראי‪ ,‬שהחמיר מאוד בטומאת המת ובהשפעתה על קדושת‬
‫המשכן‪ ,‬ואפילו ביחס למדרג הטומאות של חכמים עצמם‪ .‬החומרה בהרחקת‬
‫המת מכל מקום יישוב‪ ,‬תפיסתו כחמור מכל הטומאות והסמיכות בין מת ומצורע‬
‫נשקפת ממגילת המקדש‪ ,‬מיוספוס ומרבדים מוקדמים של המשנה‪ .‬החידושים‬
‫הנועזים והחריגים מבית מדרשם של חז"ל בנושא זה ודאי אינם יכולים לשמש‬

                            ‫קנה מידה להערכת חומרתה של ההלכה הכתתית‪.‬‬
‫מגילת המקדש מורה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬על חומרה מפליגה בדבר טומאתה של‬
‫אישה הרה שוולד מת במעיה‪ .‬רושם מידי זה נובע מהיעדרה המוחלט של‬
‫חומרה זו מההלכה הרבנית‪ .‬אבל דינה של אישה הרה אינו נזכר בכתוב כלל‪,‬‬
‫ולפיכך אין סיבה אובייקטיבית להניח מראש שיש להקל בו‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הדמיון‬
‫הנסיבתי — הנרמז הן במקרא הן בשימושי לשון תנאיים — בין הקבר שהמת‬
‫נתון בו‪ ,‬ואשר התורה מדגישה את טומאתו‪ ,‬לבין האישה שהמת נתון בתוכה‪,‬‬
‫עשוי להוביל בקלות למסקנה הקומראנית‪ .‬הרי שאף במקרה זה‪ ,‬חכמים הם‬
‫שהקלו‪ .‬ראשוניותה של התפיסה הקומראנית מתאשרת מתוך השוואת המדרשים‬

                                           ‫הנלווים לשתי השיטות ההלכתיות‪.‬‬
‫יש שאנו פוגשים בהלכה הקומראנית קביעות מחמירות שאין להן יסוד‬
‫בכתוב‪ .‬ואולם השוואה לספרות התנאית מלמדת‪ ,‬שאותן מסורות עצמן מונחות‬
‫גם ביסוד הלכתם של חכמים‪ ,‬אלא שההלכה הרבנית שבה והגבילה חומרות אלה‬
‫מחדש‪ ,‬במהלך שאין ספק באופיו התנייני‪ .‬למשל‪ ,‬ההלכה הקדומה שהרחיקה‬
‫קברים מכל הערים מתועדת במגילת המקדש‪ ,‬בפי יוספוס‪ ,‬בממצא הארכאולוגי‬
‫וגם בנוהג היומיומי בעולמם של חז"ל לאורך דורות רבים‪ .‬גם המדרש שתמך‬
‫הלכה זו השתמר בשתי הספרויות‪ .‬ואולם חז"ל צמצמו את האיסור הפורמלי‬
‫על קבורה בתחומי העיר לערי הלויים בלבד‪ .‬כיוצא בזה הגבילו חכמים את‬
‫חובת הוצאתם של מתים מן העיר מכלל הערים אל ‘ערי חומה'‪ .‬מכאן שהחובה‬
‫להרחיק מתים וקברים מכל מושבות החיים איננה חומרה קומראנית אלא הלכה‬

                                     ‫עתיקה שחלו בה תמורות בחוגי החכמים‪.‬‬
‫בשתי הספרויות מקובלת ההנחה שמשקים רבים‪ ,‬ולא רק מים‪ ,‬מכשירים‬

                                 ‫] ‪[ 327‬‬
   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342