Page 340 - ורד נועם סופי לאתר
P. 340

‫סיכום‬

‫חומרה אובייקטיבית לעומת המקרא‪ :‬צירופן של נידות ויולדות אל הזב המשולח‬
‫ממרחב החולין; החלת טומאתו של מת שלם על עצם לטמא באהל; זיהויו של‬
‫מרחב הקודש — המשכן — עם ירושלים כולה‪ .‬נראה שדוגמאות ספורות אלה‬
‫אינן מספיקות כדי להגדיר את הנטייה לחומרה כמאפיין ראשי וכמניע מרכזי‬

                                                            ‫בתורתה של הכת‪.‬‬

                                        ‫ב‪ 3‬דרכי מדרש ופרשנות בקומראן‬
                                                  ‫ב‪ I3‬המדרש הקומראני‬

‫אחד מיבוליו של המחקר הנוכחי הוא חשיפה של מכלול מרשים ומגוון של מעין‬
‫‘מדרשים עוּ ָבריים' בספרות קומראן‪ .‬כוונתי לרמיזות מובלעות לפרשנות הלכתית‬
‫למקרא‪ ,‬אשר שולבו בטקסטים הקומראניים‪ .‬ניצנים אלה משקפים שלב מוקדם‬
‫בהתפתחותו של מה שיכונה לאחר זמן ‘מדרש הלכה'‪‘ 7.‬מדרשים' אלה אינם‬
‫קלים לזיהוי‪ ,‬שכן אין הם מנוסחים במפורש בטקסטים הקומראניים‪ .‬הם אינם‬
‫פותחים בציטוט של פסוק ואינם ניכרים במערכת מונחים המייחדת אותם‪ ,‬כפי‬
‫שאנו מורגלים בספרות התנאית‪ 8.‬מציאותם עולה מתוך עצם ניסוחה של ההלכה‬
‫הקומראנית‪ ,‬המשלבת רמיזות מקראיות בתוך ההיגד ההלכתי‪ 9.‬שזירתם של‬
‫מקראות מפרשיות שונות בתורה מלמדת אף היא על לימוד מפרשה לחברתה‪10.‬‬

   ‫יש ששחזורו של מדרש כזה מתאשר מכוח מקבילה תנאית או פולמוס תנאי‪.‬‬
‫המדרשים העתיקים העומדים בתשתית ההלכה הקומראנית הם מקור חשוב‬

‫לא כאן המקום לסקור את המחקר הרחב על דרכי המדרש והפרשנות בספרות קומראן‪ .‬מבט‬              ‫	‪7‬‬
‫כולל על פרשנות המקרא ההלכתית בקומראן בהשוואה למדרש ההלכה התנאי וסקירת‬
‫ספרות קודמת ראו אצל ברנשטיין וקויפמן‪ ,‬פרשנות החוק; פראד‪ ,‬מדרש השוואתי‪ .‬סקירה‬            ‫‪	8‬‬
‫של מבחר מחקרים על ראשיתה של שיטת המדרש בכללותה ראו במאמרי נעם‪ ,‬טהרה‪ ,‬עמ'‬                ‫	‪9‬‬
                                                                                       ‫‪	10‬‬
                                                                     ‫‪ 147-146‬הערה ‪.77‬‬
‫על מיעוט הקישורים הגלויים של הלכות אל הפסוקים בספרות קומראן ראו קיסטר‪,‬‬
‫מורשה משותפת‪ ,‬עמ' ‪ ;106-105‬פראד‪ ,‬מדרש השוואתי‪ ,‬עמ' ‪ .278-270‬על הבדלים‬

       ‫בולטים נוספים במאפייני המדרש בשתי הספרויות ראו פראד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.280-278‬‬
‫על מדרשים סמויים הנרמזים מתוך פרפרזות על לשון הפסוק ראו קיסטר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬

                               ‫‪ ;109-105‬ברנשטיין וקויפמן‪ ,‬פרשנות החוק‪ ,‬עמ' ‪.73-72‬‬
‫שזירה כזאת רווחת בעיקר בסוגה של 'תורה משוכתבת'‪ ,‬כמו מגילת המקדש‪ .‬על זיהוי‬
‫של מדרש מתוך אופן סידורם של הפסוקים ראו ברנשטיין וקויפמן‪ ,‬פרשנות החוק‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .68-66‬נראה לי ששילוב 'דרשני' של מקראות ממקומות שונים רווח‪ ,‬לפחות במגילת‬

                           ‫המקדש‪ ,‬יותר מכפי שתיאר פראד‪ ,‬מדרש השוואתי‪ ,‬עמ' ‪.279‬‬

‫] ‪[ 330‬‬
   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344   345