Page 343 - ורד נועם סופי לאתר
P. 343
סיכום
ההיגד של במדבר יט על זה של במדבר ה ,ופסקו כאן לקולה 15.לפיכך כללו
שתיהן את טמא המת עם הטומאות הקלות והתירו את כניסתו למרחב התואם
את ‘מחנה ישראל' המקראי .אלא שההגדרות השונות שניתנו ל'מחנה' זה
הרחיקו את המסקנה ההלכתית הקומראנית והרבנית מרחק רב זו מזו.
כאמור ,פעמים רבות מעידה מקבילה תנאית על קיומו של מדרש סמוי
בטקסט הקומראני .המקרים המעניינים ביותר הם אלה שבהם מקבילה זו משקפת
מדרש מתפלמס או נדבך פרשני נוסף על גבי השכבה המדרשית הנחשפת
בכתבי קומראן .כך ,למשל ,ראינו שמגילת המקדש משלבת בדין האישה שמת
ולדה במעיה את הדימוי לקבר .מילה יחידה זו היא בעצם מדרש הלכה על
המילה ‘בקבר' מבמדבר יט טז .ממילה זו בפסוק נלמד שדין אישה שהמת
בתוכה להיטמא ולטמא כדין קבר שהמת בתוכו .שחזורו של מדרש זה מתאשר
מכוחם של שני ‘מדרשי תגובה' תנאיים ,המשמיעים הלכה הפוכה — שהאישה
טהורה — וסומכים אותה אל שני ביטויים אחרים באותו פסוק עצמו .במקרה
זה ניכר שהדרשה הקומראנית היא פשוטה ונובעת מהשוואה טבעית ומתבקשת
של המעוברת שמת במעיה לקבר שהמת בתוכו .לעומת זה ,הדרשות התנאיות
שכנגד הן מאולצות בעליל ,וניכר שהן כופות את עמדתן ההלכתית ההפוכה
על הפסוק .אשר על כן ,נראה שאנו רשאים לראות גם בדרשה קומראנית זו את
המקור האמתי של ההלכה המובעת באמצעותה.
מגילת המקדש וקטעים קומראניים אחדים מלמדים ,כי לשיטת הכת כל
המשקים מכשירים אוכלין לקבל טומאה .עצם קיומה של תפיסה זו מלמד על
היקש עתיק שנעשה בכתוב .הפסוק (ויקרא יא לד) מלמד ,שדווקא מים הם
המכשירים ‘ ֹאכל אשר יֵ ָאכל' לקבל טומאה .בחלקו השני של הפסוק נאמר,
ש'כל משקה' נטמא כשלעצמו מחמת שרצים מתים .מכאן שדרשן קדום משך
את הביטוי ‘כל משקה' שבסוף הפסוק אל ההקשר של הכשר משקים שבראשו,
והסיק שכל המשקים מכשירים .אותו היקש עצמו עומד גם ביסודה של הלכת
חז"ל ,שהרי אף היא מניחה שמשקים שונים ,ולא רק מים ,מכשירים לטומאה,
וזכרה של דרשה כזאת אף שרד בלשון התלמוד .אלא שהלכת חז"ל שבה
וצמצמה את הדרשה העתיקה .המדרש התנאי מחיל על ה'משקים' המכשירים
משהו מן הצמצום הגלום במילה ‘מים' ,ומעמיד אותם על רשימה של שבעה
משקים בלבד.
15על מדרשים קומראניים שעניינם הרמוניזציה ויישוב סתירות ראו ברנשטיין וקויפמן,
פרשנות החוק ,עמ' .70-68
] [ 333
