Page 339 - ורד נועם סופי לאתר
P. 339

‫סיכום‬

‫כלים נזכרת במגילה‪ ,‬כמו במקרא גופו (פס' טו‪ ,‬יח) רק בהקשרה של טומאת‬
‫אהל המתפשטת בחלל‪ ,‬ולא לעניין מגע במת‪ .‬משתי הבחינות האלה ההלכה‬
‫הקומראנית מקלה באופן ניכר בהשוואה לפיתוח ההלכתי שבהלכה התנאית‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬טומאת כלים במגע מצויה כבר אצל פילון‪ .‬אפשר שאין כאן אלא מהלך‬
‫פרשני של פילון‪ ,‬שדמיונו להלכה התנאית מקרי בלבד‪ .‬אבל ייתכן שיש מכאן‬
‫ראיה‪ ,‬שטומאת כלים במגע כבר נהגה בחוגים יהודיים מסוימים לכל המאוחר‬
‫בסוף ימי הבית השני‪ .‬כיוצא בזה דחתה מגילת המקדש את החומרה החוץ–‬
‫מקראית הקדומה בדבר טומאתו של אבר מן החי‪ .‬נמצא שדבקותו של בעל‬
‫המגילה בפשט המקראות הובילה אותו במקרה זה דווקא לקולה לעומת ההלכה‬
‫המוכרת לנו משיטת חז"ל‪ .‬בספרות קומראן גם אין זכר למושג התנאי הקדום‬
‫‘בית הפרס'‪ ,‬וגם לא לתוכנו‪ :‬שטח הטמא טומאת מת מספק‪ ,‬המטיל הגבלות על‬

                                           ‫עיבודו החקלאי ועל המעבר בתוכו‪.‬‬
‫לעתים מסתמן בבירור שהכת הקלה בפרשנות הכתוב‪ .‬בפרשת שילוחם של‬
‫טמאי מתים נשמעים בתורה עצמה שני קולות‪ .‬פרשה אחת מצווה על שילוחם‬
‫של טמאי מתים ‘מן המחנה'‪ ,‬כלומר ממושב בני ישראל (במדבר ה)‪ .‬מפרשה‬
‫אחרת משתמע‪ ,‬שטמא מת אינו משולח מן המחנה (במדבר יט)‪ .‬מגילת המקדש‪,‬‬
‫ממש כמו יוספוס וכמו ההלכה התנאית‪ ,‬העדיפה את ההיגד של במדבר יט‬
‫ופסקה כאן לקולה‪ .‬לפיכך כללה את טמא המת עם הטומאות הקלות והתירה‬

          ‫את כניסתו למרחב המקביל אל ‘מחנה ישראל' המקראי לפי שיטתה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬הטענה בדבר נטייתה הנחרצת של ההלכה הקומראנית להחמיר‬
‫איננה מדויקת מכמה פנים‪( :‬א) במקרים רבים ההלכה הקומראנית אכן מחמירה‬
‫ביחס לזו של חז"ל‪ ,‬אבל אין זו חומרה ‘אובייקטיבית' כי אם רלטיבית‪ .‬ההלכה‬
‫הקומראנית משקפת נאמנה את פשט הכתוב או את המסורת הקדומה‪ ,‬ואילו‬
‫ההלכה הפרושית–הרבנית יזמה מהפכה נועזת לקולה בפרשנות המקרא או‬
‫בצמצום תחולתה ומעמדה של מסורת קדומה (פטור של הבית וכלי האבן‬
‫מטומאה‪ ,‬צמצום מרחבי השילוח אל גבולות ירושלים‪ ,‬פטור מטומאת עובר‬
‫מת‪ ,‬מיעוט המשקים המכשירים לטומאה‪ ,‬החלת החובה להרחיק קברים על ערי‬
‫לויים בלבד‪ ,‬צמצום הטומאה בכלי חתום למי חטאת ולקודשים)‪( .‬ב) במקרים‬
‫אחרים מייצגת ההלכה הקומראנית דווקא קולה לעומת המקבילה הפרושית–‬
‫הרבנית‪ ,‬שכן זו משקפת שכלול מושגי עתיר השלכות (הרחבת טומאת האהל‪,‬‬
‫יצירת שרשרת המגע‪ ,‬טומאת כלים במגע) שהיה זר לקורפוס הקומראני‪ ,‬או‬
‫מסורת חוץ–מקראית מחמירה (טומאת אבר מן החי) שנדחתה בידי יוצרי‬
‫הקורפוס הזה‪( .‬ג) עם כל זה‪ ,‬ראינו בסעיפים הקודמים גם מקרים בודדים של‬

                                 ‫] ‪[ 329‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344