Page 356 - ורד נועם סופי לאתר

‫סיכום‬

‫על גבם של כללי התשתית הראליסטיים‪ .‬מכאן עלתה המסקנה ששתי המגמות‬
‫התנאיות הן בבחינת מבנים מלאכותיים שאינם נובעים במישרין מן המקרא‪ .‬אף‬
‫על פי כן‪ ,‬מובן שזה הראליסטי קרוב יותר לעקרונות המקראיים‪ ,‬ונראה‪ ,‬כאמור‪,‬‬

‫מוקדם ובסיסי יותר בתוך המערכת התנאית‪.‬‬
‫עם זה‪ ,‬מתברר שעקרונות נומינליסטיים‪ ,‬המכפיפים את הטומאה לכוונת‬
‫האדם‪ ,‬משמשים תשתית למחלוקות בית שמאי ובית הלל‪ .‬מכאן שגם ההפשטה‬
‫הקיצונית של הטומאה‪ ,‬המנתקת אותה כליל מחוקי טבע כלשהם וכובלת אותה‬
‫אל תודעת האדם‪ ,‬איננה התפתחות הלכתית מאוחרת‪ ,‬כי אם הנחת יסוד עתיקה‬
‫שיש לתארכה לשלב ַתנאי מוקדם‪ ,‬לכל המאוחר במאה האחרונה לקיומו של‬
‫הבית השני‪ .‬אם נניח שמערכת היסוד ה'ראליסטית'‪ ,‬כלומר כללי ההתפשטות‬
‫והאהילה של הטומאה‪ ,‬קדמו לחידוש זה והיוו לו מצע‪ ,‬הרי יש לשייכם לחומר‬
‫המורשה העתיק‪ ,‬אשר שימש מסד לצמיחתה של ההלכה של ימי הבית השני‪,‬‬
‫בימיהם של החכמים המוקדמים ביותר המוכרים לנו‪ .‬במקרה כזה היינו מצפים‬
‫לפגוש את הכללים הראליסטיים הללו גם בספרות הבית השני‪ .‬אלא שציפייה‬

‫זו אינה מתממשת‪.‬‬
‫מתברר שכשם שהמובהקות הנומינליסטית איננה מתאימה להלכה הרבנית‬
‫בנידון דידן‪ ,‬כך אין המאפיין הראליסטי תואם כאן את ההלכה הקומראנית‪ .‬כפי‬
‫שראינו‪ ,‬הכת דבקה בהגדרות המקראיות של המגע ושל האהל (חוץ מן ההרחבה‬
‫המתבקשת מאהל לבית)‪ .‬בכל הטקסטים הקומראניים העוסקים בטומאת המת‬
‫לא מצאנו כל ניסיון לייצר ‘כלכלת טומאה' מסודרת‪ ,‬הגדרות של חללים‬
‫המכילים אותה ונסיבות של התפשטותה‪ .‬אין זכר למונחים כאלה גם אצל‬
‫פילון ואצל יוספוס‪ .‬אין צריך לומר‪ ,‬שגם המאפיינים הרבניים הנומינליסטיים‬
‫של השפעת הכוונה על הטומאה‪ ,‬אינם מוכרים בספרות הבית השני‪ .‬אמור‬
‫מעתה‪ ,‬ההמשגה הראליסטית של הטומאה‪ ,‬כמוה כהיבטים הנומינליסטיים‬
‫שלה‪ ,‬מאפיינים כולם אך ורק את המערכת התנאית‪ ,‬ואין לשני כיווני הפיתוח‬

‫הללו — לא לזה ולא לזה — כל מקבילה מוכרת מימי הבית השני‪.‬‬
‫עם זה‪ ,‬אין יסוד להגדיר את המערכות ההלכתיות המתוחכמות והמשוכללות‬
‫הללו כחידושים של דורות תנאים מאוחרים‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ .‬שני כיווני‬
‫הפיתוח מתועדים בשכבות הקדומות ביותר של הספרות התנאית‪ .‬לאור כל‬
‫זה מתברר‪ ,‬שהתסיסה הדתית–המשפטית שהולידה יצירה הלכתית זו‪ ,‬על שני‬
‫שלביה — הראליסטי והנומינליסטי — התקיימה אך ורק בתוך גבולותיו של חוג‬
‫יהודי מסוים אחד בחברה היהודית של ימי הבית‪ ,‬והוא שהוריש אותה הלאה אל‬

‫חיקה של הספרות התנאית‪.‬‬

‫] ‪[ 346‬‬