Page 108 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 106‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫(‪ )Malacca, Melaka‬באינדונזיה‪ ,‬שנכבשו בשנים ‪ 1510‬ו–‪ .1511‬הציר השני היה חסימת‬
‫ערוצי הסחר הימי החלופיים שהתחרו בנתיב הפורטוגלי שסבב את אפריקה‪ .‬כדי להשיג‬
‫מטרה זו כבש האדמירל הפורטוגלי אפונסו אלבוקרקה (‪ )Afonso de Albuquerque‬בשנת‬
‫‪ 1507‬את האי הורמוז (‪ )Ormuz‬שבמפרץ הפרסי — השליטה בנקודה אסטרטגית זו אפשרה‬
‫לפורטוגלים לפקח על התעבורה הימית לנמלי המפרץ הפרסי‪ ,‬שמשם הופצו סחורות מן‬
‫המזרח בדרך היבשה לנמלי הים התיכון ולאירופה‪ ,‬ואף לחסום תעבורה זו‪ 66.‬כחלק ממגמה‬
‫זו ביקשו הפורטוגלים לחסום גם את הנתיב הימי שעובר דרך ים סוף‪ ,‬הנתיב הימי האחרון‬
‫שלא היה בשליטה פורטוגלית‪ ,‬וכך להשיג שליטה מוחלטת על נתיבי הסחר עם אירופה‬
‫ולעשות את האוקיינוס הודי ל–‪ mare claustrum‬פורטוגלי‪ .‬לשם כך נכבש בשנת ‪ 1507‬האי‬
‫סוקוטרה (‪ )Socotra‬שמול חופי תימן‪ ,‬אך התברר כי הוא רחוק מדי מן החוף וכי חסרים‬
‫בו המשאבים הבסיסיים להקמת בסיס ימי פורטוגלי ובשנת ‪ 1510‬הוא ננטש‪ .‬שלוש שנים‬
‫מאוחר יותר נכשלה ההתקפה הפורטוגלית על עדן (‪ ,)Aden‬וים סוף נותר נתיב ימי חופשי‬

‫יחיד בין אירופה ואסיה שלא היה נתון לשליטה פורטוגלית‪67.‬‬
‫העיר ג'דה הייתה אחת מערי הנמל החשובות ביותר בים סוף‪ .‬אלפי עולי רגל מוסלמים‬
‫מכל רחבי אסיה עברו דרך נמל ג'דה בדרכם לקיים את מצוות החאג' במכה‪ ,‬ועשו את העיר‬
‫לאחד ממרכזי הסחר החשובים ביותר בים סוף;‪ 68‬שיירות וסוחרים הגיעו לעיר גם בדרך‬
‫היבשה‪ ,‬בנתיבי המסחר העתיקים של חצי האי ערב‪ .‬הסחורות שהגיעו לג'דה נשלחו משם‬
‫בדרך כלל באוניות לסואץ‪ ,‬ומשם בדרך היבשה לקהיר ואלכסנדריה‪ ,‬שממנה הן הופצו‬
‫לאירופה בידי סוחרים איטלקים‪ .‬ג'דה הייתה אפוא מרכז למסחר בין אסיה לאירופה שעקף‬
‫את הנתיב הימי הפורטוגלי‪ ,‬והיתה למתחרה חשובה למונופול המסחרי הפורטוגלי במזרח‪69.‬‬
‫בעקבות כישלון הניסיון הפורטוגלי לחסום את הכניסה לים סוף הציע אלבוקרקה‪ ,‬שהיה‬

‫ראו בוקסר‪ ,‬האימפריה הימית הפורטוגלית‪ ,‬עמ' ‪ .49-46‬הפורטוגלים היו מעוניינים בטיפוח‬ ‫‪ 66‬‬
‫קשרים טובים עם איראן ה ַסא ַפְווית אשר הייתה מעורבת במספר מלחמות נגד העות'מאנים‪ ,‬ולכן‬ ‫‪6 7‬‬
‫אפשרו מעבר של פלפל דרך המפרץ הפרסי לאיראן — ראו פירסון‪ ,‬האוקיינוס ההודי‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
‫בוקסר‪ ,‬האימפריה הימית הפורטוגלית‪ ,‬עמ' ‪ .49-46‬על ההשלכות שהיו לחדירה הפורטוגלית‬ ‫‪ 68‬‬
‫לאוקיינוס ההודי ראו‪ :‬שדהורי‪ ,‬מסחר וציוויליזציה‪ ,‬עמ' ‪ ;80-63‬ריסו‪ ,‬מסחר ואמונה‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 69‬‬
‫‪ .87-72‬משנות הארבעים של המאה השש עשרה ואילך שימש הים האדום נתיב מסחרי מרכזי‬
‫בין סולטנות אצ'יה (‪ )Atjehnese‬בסומטרה לאירופה‪ ,‬והביא לירידה של כעשרים וחמישה אחוז‬
‫בהיקפו של סחר הפלפל הפורטוגלי (בוקסר‪ ,‬האימפריה הימית הפורטוגלית‪ ,‬עמ' ‪ .)59‬על סחר‬
‫התבלינים דרך הים האדום ועל התמודדותם של הפורטוגלים עם תחרות זו ראו בוקסר‪ ,‬התגובה‬

‫הפורטוגלית‪.‬‬
‫ריסו‪ ,‬מסחר ואמונה‪ ,‬עמ' ‪ .72‬על עלייתם לרגל של מוסלמים הודים למכה ראו פירסון‪ ,‬הניסיון‬

‫ההודי‪.‬‬
‫על החשיבות והעושר של ג'דה כפי שנראו בעיני הפורטוגלים במאה השש עשרה ניתן ללמוד‬
‫מתוך הלוזיאדס (‪ ,)Os Lusíadas‬הפואמה האפית של לואיש דה קמואנש (‪)Luiz De Camões‬‬
‫שיר ‪ ,9‬שורות ‪ ;4-3‬לתרגום אנגלי ראו‪Luis De Camões, Lusiads, trans. Landeg :‬‬

‫‪White, Oxford 1997, p. 177‬‬