Page 114 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 114

‫‪ 112‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫שיתעורר"‪ 91.‬וגם לאחר שנת רפ"ד המשיך הלוי להאמין כי המאורעות שאותם צפה אכן‬
‫התרחשו‪ ,‬ובאיגרת משנת רפ"ה (‪ )1525‬כתב בתשובה לשאלה בדבר האירועים המשיחיים‬

                                                        ‫שהתרחשו בשנה זו כי‪92‬‬
‫יתכן שלשנת הרפ"ד היתה גאולה‪ ,‬ואם עדיין לא נתפרסמה אלינו היכן היתה‪ ...‬והנה עתה‬
‫מקרוב באו לירושלים יהודים נאמנים מארצות אשכנז ובוהמיה‪ ,‬גם כתבים מפה ומפה יעידון‬
‫ויגידון עניינם מן האיש אשר עמד בארצות ההן אשר שמו מארטין לוטר‪ ,‬הוא האיש אשר‬
‫שמעו הולך בכל ארצות‪ .‬שהתחיל שנת הרפ"ד לחלוק על דת הערלים‪ ,‬ולהראות להם כי שקר‬
‫נחלו אבותיהם הבל ואין בהם מועיל‪ .‬ומובן מדבריהם כי השנה שעברה‪ ,‬היא שנת הרפ"ד‪,‬‬
‫גילה דברים שבתוכו והראה בפרסום זיוף אמונתם וכי שקר נסכם והראה את עצמו נגד התלוי‪.‬‬

‫הבחירה של הראובני מתי לנסות ולהתניע את התהליך ההיסטורי–המשיחי לא הייתה אפוא‬
                             ‫מקרית‪ ,‬וגם היא משתלבת בתבנית המשיחית של הלוי‪.‬‬

‫גורם שמפתיע דווקא בהעדרו מסיפורו של הראובני הוא הסמבטיון‪ ,‬אחד המושגים המזוהים‬
‫ביותר עם עשרת השבטים היושבים בסמוך לו‪ .‬בחילופי האיגרות בין איטליה וארץ ישראל‬
‫בנושא המשיחי‪ ,‬שהצגתי בפרק הראשון‪ ,‬תפס הסמבטיון מקום מרכזי וידיעות שהוא פסק‬
‫מלגעוש נזכרות כסימנים ראשונים לתחילתו של תהליך הגאולה‪ .‬לאור זאת ניתן היה אפוא‬
‫לצפות כי הסמבטיון יופיע גם בסיפורו של הראובני כמי שמתיימר להגיע מארצם של בני‬

                    ‫השבטים — אולם הסמבטיון כלל אינו נזכר ביומנו של הראובני‪93.‬‬
‫דבר זה קשור גם הוא לזיקה שבין הראובני לאברהם הלוי‪ ,‬שכן הראובני היה חייב למקם‬
‫את ממלכת עשרת השבטים בחצי האי ערב כדי להוציא לפועל את התסריט המשיחי של‬
‫אברהם הלוי‪ ,‬ומכיוון שהסמבטיון לא נמצא באזור זה (במקורות מתקופה זו מוקם הסמבטיון‬
‫באפריקה) הראובני לא היה יכול להתייחס אליו‪ .‬מעניין לציין כי גם אברהם הלוי עצמו‬
‫לא הזכיר את הסמבטיון באף אחת מאיגרותיו אף על פי שהזכיר אותות שונים כמבשרים‬

                                                              ‫את בוא הגאולה‪.‬‬

                           ‫מארחיו של הראובני באיטליה‬

‫קשה להניח כי הלוי עצמו היה ער לקשר שבינו או בין כתביו לבין פעילותו של הראובני‪.‬‬
‫הלוי שמע אמנם על הופעתו של השגריר היהודי ברומא ועל פעילותו שם ובפורטוגל‪,‬‬
‫אולם הוא שיער כי מדובר ביהודי אתיופי‪ 94,‬עם זאת מעניין לגלות כי במהלך שהותו‬

                                                                           ‫שם‪ ,‬עמ' לח‪.‬‬  ‫‪9	 1‬‬
                                                    ‫שלום‪ ,‬חקירות חדשות‪ ,‬עמ' ‪.444-443‬‬    ‫‪	92‬‬
‫אפילו רמוסיו‪ ,‬הגאוגרף הוונציאני אשר ראיין את הראובני‪ ,‬שאל אותו על הנהרות היוצאים מגן‬    ‫‪	93‬‬
                              ‫עדן אך לא על הסמבטיון — ראו אשכולי‪ ,‬התנועות‪ ,‬עמ' ‪.405‬‬     ‫‪	94‬‬
                                               ‫בית–אריה‪ ,‬איגרת בענין השבטים‪ ,‬עמ' ‪.376‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119