Page 184 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 184
182חייו ומותו של משיח בן יוסף
הפסוק על “ישמחו וירננו" ,שכן היא מלמדת על מה שאידל כינה “סוג ידע על טבעי"143,
והיא קושרת אפוא את ר' שלמה אלקבץ למלכו לא רק כמורה או מדריך אלא גם כמאגיקון.
סביר להניח אפוא כי ר' שלמה אלקבץ היה אחד מ"אחי ורעי הנאהבים היושבים
בשאלוניקי" ,שעמדו עם מלכו בקשר עוד בהיותו באיטליה ,ואשר אליהם הוא שלח את
איגרותיו שהיו אחר כך ל"ספר המפואר" ,ושבעקבות הזמנתם בא לשאלוניקי .באמצעות
עיון בדמותו של ר' שלמה אלקבץ ניתן לעמוד טוב יותר גם על מידת השפעתו של מלכו
עליו בפרט ועל אנשים בשאלוניקי בכלל.
בפורים שנת רפ"ט ( )1529שלח ר' שלמה אלקבץ כמשלוח מנות להורי ארוסתו את
הפירוש שחיבר לכבודה למגילת אסתר“ ,מנות הלוי" 144.בפירוש זה מתגלה אלקבץ כתוצר
מובהק של האסכולה הפרשנית שנוצרה בבית המדרש של רי"ט ושהיו חברים בה גם
ר' אלעזר אשכנזי ,ר' משה אלשיך ,ר' יצחק אדרבי וכמובן הרי"ט עצמו 145.כבן לאסכולה
זו הוא נמנע בפירושו מבירורים עיוניים מקיפים ,או מרמזים לתפיסת עולם קבלית .והנה,
בספרו הבא של ר' שלמה אלקבץ“ ,ברית הלוי" ,שהוא למעשה פירוש להגדה של פסח,
ואשר התחבר כאשר היה בדרכו לארץ ישראל ,הוא מתגלה כמחבר שונה לחלוטין .מקורותיו
כמעט כולם קבליים ,ובולטת במיוחד התייחסותו לזוהר .הוא משלב בדבריו דברי סנגוריה
נלהבים על הקריאה בזוהר ודברי תעמולה לקריאה זהירה בו ,ומברר את עמדתו בעיקר על
פי פרשנות של קטעים ממנו146.
בין חיבורו של “מנות הלוי" ,בסמוך לפורים רפ"ט ,לבין חיבורו של “ברית הלוי" ,אשר
התחבר לאחר אדר רצ"ד ( ,)1534כאשר ר' שלמה אלקבץ יצא משאלוניקי ,ולפני שהגיע
לארץ ישראל בחשוון רצ"ו ( ,)1535חל אפוא שינוי רב–משמעות בתפיסתו העצמית של
אלקבץ .הוא הפך מתלמיד חכם ופרשן רציונליסט ופשטן ,לדרשן ופרשן קבלי ,ובמידה רבה
גם משיחי ,כמשתמע מהנימוקים לעלייתו ארצה ,כפי שהוא ָּפַרׂש אותם בדרשת הפרידה
שלו שנישאה בשאלוניקי147.
נראה לי כי בבחינת הרקע והגורמים לשינוי זה יש להביא בחשבון במידה רבה את המפגש
בין ר' שלמה אלקבץ למלכו במהלך שנת רפ"ט ,ומבחינה זו “מנות הלוי" הוא “שירת
הברבור" של ר' שלמה אלקבץ כבן לאסכולת בית המדרש של ר' יוסף טאיטאצאק .אמנם
יש להניח כי תלמידי החכמים שבבית מדרש זה הכירו גם הם את חכמת הקבלה — כפי
143ראו אידל ,שלמה מלכו כמאגיקון ,עמ' .207
144הפירוש נדפס לראשונה בוונציה בשנת שמ"ה ( ,)1585בתוספות ושינויים רבים שהכניסו בו משה
אלקבץ ,בן המחבר ,והעורך מרדכי בן ברוך מטיוולי.
145ראו שלם ,לחקר ,עמ' רא-רה .על ידיעותיו של אלקבץ בפילוסופיה ראו זק ,יחסו .זק בוחנת
במאמר זה את ביקורתו של אלקבץ על הפילוסופיה כפי שהיא עולה מפירושו לשיר השירים
"אילת אהבים" ,שנכתב בשנת רצ"ו ( ,)1536לאחר המפגש עם מלכו ולאחר שהתנתק מן האסכולה
הפילוסופית מבית מדרשו של רי"ט .ביקורת זו מבוססת על ידיעות פילוסופיות נרחבות של
מחברה.
1 46ראו זק ,תורת הסוד ,עמ' .8
1 47ראו פכטר ,עלייתו של ר' שלמה אלקבץ ,עמ' .254-253
